התמודדות עם המחלה

זוגיות ומיניות בצל מחלת הסרטן

ורד עצמון – פסיכולוגית רפואית מומחית

את מיכל ושי הכרתי במהלך הטיפולים הכימותרפיים של מיכל, אשר חלתה בסרטן השד. זוג צעיר, אנרגטי ומחויך – אך המתח על פניהם היה ניכר. עם תחילת המפגש, מיכל פרצה בבכי ואמרה כי "זה כבר לא אותו דבר". מיכל תיארה שהיא עצובה, בוכה ומתקשה להירדם בלילות. בנוסף, מיכל חשה הרבה פחות מינית ולא מושכת, דבר אשר גורם לה להימנע ממגע מיני כבר תקופה ארוכה. שי, מצדו, חש לעיתים דחוי ואף נעלב, לאחר שבמשך חודשים לא מש ממיטתה. המצב האמור החל להציף בין השניים תחושות של תסכול, עייפות וציפייה מצד שי שמיכל תחזור לעצמה, לשמחת החיים והמרץ שכל כך אפיינו אותה. הסיפור של מיכל ושי הוא למעשה הסיפור של הרבה זוגות בישראל המתמודדים עם החיים בצל מחלת הסרטן.

אנשים רבים מתמודדים עם הקשיים והתקוות הכרוכים בהתמודדות עם מחלת הסרטן. האיום על החיים לצד תהליך השיקום מן המחלה, מהווים אתגר נפשי גדול, הטומן בחובו גם הזדמנות לשינוי ולהתפתחות. לצד זאת, אנו עדים גם לסוג של התפכחות, אשר לה השפעות מהותיות על כל רובד בחיים שלנו.

האדם עשוי לעיתים לחוש חדור מוטיבציה להתגבר על המחלה ויחד עם זאת, הוא גם מתמודד עם אובדן, תחושת חוסר ביטחון, עייפות, חולשה פיזית ופחד מחזרת המחלה. כל אלו משפיעים בהחלט על היבטי החיים השונים כגון שינויים בתפקוד המקצועי, שינויים ביחסים הבינאישיים בכלל ובחיי הזוגיות בפרט.

ההחלמה ממחלת הסרטן יכולה להפוך לאתגר גדול אך גם להזדמנות. בתוך כך, שינויים בדימוי הגוף, כמו גם שינויים הורמונליים, מהווים גורם מתווך ומשפיע על היחסים בייחוד לאור ההשלכות על יחסי המין והתפקוד המיני בכלל. לעיתים, ניתן להבין את השינויים בזוגיות על רקע חוויות משותפות שחוו בני הזוג סביב ההתמודדות במצבי חולי שונים אשר מזמנים התמודדויות נפשיות בסיטואציות אינטימיות ומורכבות. במילים אחרות, הזיכרונות המשותפים אותם צוברים בני הזוג יכולים להיות 'חור שחור' ביחסים, אך גם יכולים להעצים את הזוגיות ולקרב בין בני הזוג.

כמו כן, בני הזוג המטפלים בבן הזוג החולה, גם הם חווים חוויה מתמשכת של דחק, פחדים ואינטנסיביות רגשית אשר מהווה אתגר נפשי גדול הן ברמה האישית והן ברמה הזוגית.

ממחקרים בתחום עולה כי תפיסת טיב הקשר ואיכותו לפני המחלה, תשפיע רבות על התמודדות בני הזוג בתקופת המחלה וכן לאחריה. כלומר, הסיכוי של מערכת היחסים לשרוד ואף להתהדק גבוה יותר במידה והתשתית הייתה של מערכת יחסים בריאה עם תקשורת טובה. תקשורת ותחושת שביעות רצון מהקשר עלולים בהחלט למנוע התפתחות של דכאון במהלך המחלה. כמו כן, יכולת בן הזוג להיתמך, לקבל ולבקש עזרה, נמצאה גם היא כמשתנה חשוב ביחס לתפיסת הזוגיות במהלך מחלה.

יחד עם זאת, קיימים גם שינויים נוספים הקשורים בשינויים שהמחלים חווה לאחר המחלה. נשים וגברים כאחד, מדווחים לעיתים רבות על תחושה כי חל שינוי בתפיסת העולם שלהם, תחושה של רצון בשינויי סדרי עדיפויות, הקשבה עמוקה יותר לקול הפנימי ולצרכיהם האישיים בהתפתחות אישית וגדילה. שינויים אלו בחוויית ה"אני" לעיתים משפיעים גם הם על אופני התקשורת עם בני הזוג וכן יכול ליצור מתחים וציפיות חדשות לאחר המחלה. על בן הזוג להיות מוכן לכך ולהסתגל לשינויים הצפויים הללו. מומלץ לאפשר מרחב לשיח בנושאים האמורים, אשר יאפשר לשני בני הזוג יצירת מערך ציפיות משותף כמו גם מרחב לאוורר את המתחים שלעיתים "צובעים" את הקשר אך לאו דווקא קשורים בו. המפתח להתמודדות יעילה יותר טמונה בתקשורת פתוחה. בנוסף, מומלץ ליצור "זמן איכות" משותף על אף השגרה הדוחקת. זמן שבו ניתן יהיה להנות יחד, לחזור להרגלים משותפים ומענגים וכן לחזק את התקשורת בפעילויות חווייתיות.