סוגי סרטן

מחלת הסרטן מתרחשת כאשר מנגנון הבקרה של התאים בגוף משתבש, התאים מתחלקים וגדלים ללא סדר ופיקוח. כאשר התאים ממשיכים לגדול ולייצר תאים נוספים ללא רסן נוצר גידול סרטני המפריע לתפקוד האיבר.

מערכת העיכול מתחילה בפה ומסתיימת בפי הטבעת. תפקידה העיקרי הוא לעבד ולספוג את המזון שאנו אוכלים, ולהפריש חומרי פסולת מהגוף. המעי הגס והרקטום (חלחולת) מהווים את החלק הסופי של מערכת העיכול. המעי הגס הוא צינור שרירי באורך של כ- 1.5 מטר הסופג מים ומלחים מהמזון שנותר לאחר שעבר במעי הדק. הפסולת שנותרה לאחר המעבר במעי הגס מגיעה לרקטום, חלקו האחרון של מערכת העיכול, ויוצאת מהגוף דרך פי הטבעת. אורך הרקטום כ- 15 סנטימטרים.

מחלת הסרטן נוצרת בתאים. במצב תקין, מנגנון התחלקות התא אחראי על כך שתאים יתחדשו באופן תמידי – שהתאים יתחלקו בצורה מבוקרת ומסודרת, שתאים חדשים ייווצרו במקום תאים ישנים, המתנוונים ומתים. כאשר מנגנון הבקרה של התאים משתבש, התאים ממשיכים להתחלק. מקור שיבוש זה עשוי להיות שינוי שחל בגנים של תאים נורמאליים. כאשר התאים ממשיכים לגדול ולייצר תאים נוספים בצורה פראית ולא מרוסנת נוצר גידול סרטני המשתלט על הרקמות הסמוכות ומפריע לתפקוד.

מרבית המקרים של סרטן המעי הגס והרקטום מתחילים כמצבור תאים בדופן הפנימית של המעי הגס או הרקטום. מצבור תאים זה קרוי פוליפ. פוליפ הוא גידול שפיר ללא יכולת התפשטות, אך סוגים מסויימים של פוליפים יכולים להשתנות לגידול ממאיר (סרטני) עם הזמן, ואלה עלולים להתפשט ולחדור לרקמות ואיברים נוספים. לרוב, תהליך זה נמשך מספר שנים, מבלי לגרום לתסמינים כלשהם, ומכאן החשיבות של ביצוע בדיקות סקר לאיתור מוקדם של סרטן המעי הגס והרקטום.

נהוג לסווג את חומרת סרטן המעי הגס והיקפו עפ"י מידת התפשטותה בשכבות דופן המעי או לחלקי גוף המרוחקים מדופן המעי. ככל שהגידול חודר עמוק יותר לדופן המעי, דרגת הגידול חמורה יותר. ישנן שיטות שונות לדירוג חומרת המחלה, והשיטה המקובלת כיום לדירוג היא TNM:
T גידול (Tumor) – מידתת התפשטות הגידול בדופן המעי.
N בלוטות (Node) – מידתת התפשטות הגידול לבלוטות הלימפה.
M גרורות (Metastases) –– סרטן משני. מידת התפשטות הגידול לאיברים אחרים (כמו כבד, ריאות).

באמצעות רפואה מותאמת אישית מתאפשרות דרכי טיפול חדשות המותאמות לשלב הדירוג של סרטן המעי הגס ואישית לכל חולה.

הסיבה שאדם מסוים מפתח סרטן מעי גס אינה תמיד ידועה, אך אנו יודעים שישנם מספר גורמים העלולים להעלות את הסיכון לחלות במחלה. גורמים אלה כוללים עישון, הרגלי תזונה, עודף משקל, חוסר פעילות גופנית ועוד.

גורם סיכון לסרטן המעי הגס הוא כל דבר המשפיע על הסיכוי לפתח מחלה מסוימת, כמו סרטן. אולם אם למישהו יש גורם סיכון מסוים, או אפילו מספר גורמי סיכון, זה לא אומר שבוודאות יתפתח אצלו סרטן מעי גס. יתרה מכך, ישנם אנשים שיש להם סרטן במעי הגס אך הם לא נמצאים בקבוצת סיכון ידועה. חוקרים מצאו שישנם מספר גורמים המעלים את הסיכון של אדם לפתח פוליפים או סרטן מעי גס:

הרגלי חיים
עישון, חוסר פעילות גופנית ושתייה מופרזת של אלכוהול מעלים את הסיכון לפתח סרטן מעי גס.

תזונה

  • תפריט הכולל כמויות גדולות של בשר אדום (בקר, כבש, כבד) ובשר מעובד (כמו נקניקיות, פסטרמה) יכולים להעלות את הסיכון לסרטן מעי גס. גם בישול של בשר בחום מאד גבוה (טיגון, גריל, "על האש") יוצרת כימיקלים שמעלים את הסיכון לסרטן, לא רק סרטן מעי גס.
  • תפריט הכולל כמויות גדולות של פירות, ירקות וחיטה מלאה עשוי להפחית את הסיכון לסרטן המעי הגס.

סרטן המעי הגס גילאים
רוב המקרים (90%) שלל סרטן המעי הגס מתגלים באנשים מעל גיל 50. סרטן המעי הגס יכול להתפתח בגיל צעיר יותר, אך מקרים אלה פחות שכיחים.

היסטוריה אישית של פוליפים או סרטן מעי גס
אנשים שהיו להם פוליפיםם מסוג אדנומה (גידול שפיר במעי הגס) נמצאים בסיכון מוגבר לפתח סרטן מעי גס. במיוחד כשהיה מספר רב שלהם או שהם היו גדולים. גם אנשים שכבר חלו בסרטן מעי גס נמצאים בסיכון גבוה יותר לסרטן במעיים או ברקטום.
היסטוריה משפחתית שלל פוליפים או סרטן מעי גס
15 עד 20 אחוזים ממקריי סרטן המעי הגס קשורים לגורמים משפחתיים-תורשתיים. בקרב בני משפחה של חולים עם גידולי המעי הגס, הסיכון להופעת המחלה גבוה עד פי 3-2 בהשוואה לאוכלוסייה הכללית

היסטוריה של מחלות מעי דלקתיות
אנשים עם היסטוריה ארוכהה של מחלות מעי דלקתיות כמו קרוהן או קוליטיס נמצאים בסיכון גבוה לפתח סרטן במעי הגס. הסיכון עולה ככל שהדלקת פעילה לאורך זמן וכאשר חלק גדול המעי הגס מודלק.

סוכרת
אנשים עם סוכרת ותנגודתת לאינסולין נמצאים בסיכון מוגבר לפתח סרטן מעי גס.

גורמים תורשתיים
כ- 5% עד 10% אחוזז מהאנשים המפתחים סרטן מעי גס ירשו מהוריהם גנים פגומים (מוטציות) שיכולים להעלות את הסיכון להתפתחות סרטן. התסמונות התורשתית הנפוצות ביותר הן התרבות פוליפים בלוטיים משפחתית (FAP) , מחלה גנטית המאופיינת בגידולים שפירים (פוליפים) במערכת העיכול ובעיקר במעי הגס והרקטום, ותסמונת סרטן מעי גס תורשתי (HNPCC) . אנשים עם תסמונת זו נוטים לפתח סרטן מעי גס בגיל מוקדם.

בדיקות סקר תקופתיות מאפשרות גילוי או מניעה בשלב מוקדם ככל האפשר של סרטן המעי הגס, וכך להעלות את סיכויי הריפוי של המחלה. בדיקות אלה מומלצות בדרך כלל לאנשים הנמצאים בסיכון ללקות במחלה או לאנשים מגיל 50 ומעלה.

שלא כמו סוגי סרטן אחרים, בדיקות הסקר לסרטן המעי הגס יכולות לא רק לאבחן, אלא גם למנוע את התפתחות המחלה. מכיוון שפוליפים שפירים עלולים להתפתח לגידול סרטני, הסרתם במהלך קולונוסקופיה (אחת מבדיקות הסקר) יכולה למנוע התפתחות סרטן מעי גס.
כאשר מתקבל אבחון שלל המחלה יבוצעו בדיקות נוספות לקביעת חומרת המחלה ומידת התפשטותה, ועל פיהם יקבע אופן הטיפול:

1. בדיקה רקטאלית על ידי רופא
בבדיקה זו מחדיר הרופא אצבע לפי הטבעת וממשש את האזור. הרופא יכול לזהות אם יש נפיחות חריגה באזור.

2. בדיקה לגילוי דם סמוי בצואה
בדיקה פשוטה המאפשרת לגלות דם בצואה, גם בכמויות שאינן נראות לעין. למרות שדם אינו בהכרח מעיד על סרטן במעי הגס, הוא מהווה המלצה לבדיקות סקר נוספות. דם סמוי עשוי להצביע על פוליפים או הגידולים הממאירים. לכל אדם מגיל 50 ומעלה מומלץ לבצע את הבדיקה אחת לשנה.

3. סיגמואידוסקופיה
בדיקה זו מאפשרתת הסתכלות לחלקו התחתון של המעי הגס, הרקטום ופי הטבעת. לפני הבדיקה יש לבצע חוקן, כדי שיהיה ניתן לראות היטב את דופן המעי.  בדיקה זו מאפשרת לגלות גידולים במעי הגס, לקחת דגימה לבדיקה פתולוגית ולהסיר פוליפים.

4. קולונוסקופיה
בדיקה המאפשרת לבדוק את המעי הגס לכל אורכו, לצלם תמונות של המעי הגס, לקחת דגימות לבדיקה פתולוגית ולהסיר פוליפים. לפני הבדיקה יש לבצע הכנה מוקדמת לריקון המעי הגס, על פי הוראות מפורטות שנותן הרופא. משרד הבריאות ממליץ לאנשים מעל גיל 40, עם קרוב משפחה מדרגה ראשונה שאובחן כחולה סרטן המעי הגס, לעבור קולונוסקופיה אחת לשנה.

5. חוקן בריום
בדיקה המאפשרת לראות את רירית המעי הגס באמצעות חומר ניגודי המוחדר לדופן המעי.
בבדיקה זו ניתן להבחיןן בחסימות או בבליטות העלולות להיות גידולים. בדיקה זו אינה מאפשרת לקיחת דגימות או הסרת פוליפים.

6. CT קולונוגרפיה (קולונסקופיה וירטואלית) 
בדיקה זו נעשית באמצעותת מכשיר CT הסורק את המעי הגס לכל אורכו. במהלך הבדיקה נסרקים גם איברים סמוכים כגון כבד, לבלב, כיס מרה, כליות, עמוד שדרה, ערמונית בגברים ושחלות בנשים. לצורך הבדיקה יש לבצע הכנה מוקדמת, בדומה לקולונוסקופיה רגילה. בתחילת הבדיקה נעשה ניפוח עדין של המעי באמצעות צינורית קטנה ולאחר מכן נעשית הסריקה באמצעות מכשיר ה- CT.  בדיקה זו אינה מאפשרת לקיחת דגימות לבדיקות פתולוגיות או כריתת פוליפים.
ישנם מצבים בהם קייםם גידול אך הבדיקות אינן מצליחות לאתרו. לכן, חשוב תמיד להיות ערניים לסימנים המוקדמים של המחלה, ולפנות לרופא אם הם מופיעים. סימנים מוקדמים של המחלה כוללים שינויים בהרגלי יציאות, דם בצואה, כאבי בטן קבועים וירידה במשקל.

קביעת מצב הגידול
אם התגלה גידול, ישש להעריך את מיקומו המדויק של הגידול, את גודלו ואת מידת התפשטותו, על לבחור טיפול מתאים. בדיקות הדמיה שונות נערכות על מנת לעקוב אחר מצב האיברים המרוחקים מהמעי (כגון כבד וריאות), אליהם הסרטן עלול להתפשט.

בדיקות הדמיה המשמשות להערכת התפשטות הגידול:

  1. צילום רנטגן של בית חזה.
  2. אולטרא סאונד של הבטן.
  3. אולטרא סאונד של הרקטום: מבוצע רק אם הגידול נמצא ברקטום, להערכת מיקום הגידול (מרחקו מפי הטבעת) ומידת חדירתו המקומית לעומק דופן הרקטום.
  4. סריקת CT (טומוגרפיה ממוחשבת) של החזה, הבטן והאגן – בסריקת CT נעשה שימוש בכמות קטנה של קרינת רנטגן ובחומר ניגוד המוזרק לוריד (יוד). בדיקה זו נחשבת לבדיקת הבחירה בעת קביעת שלב ההתפשטות ברב מקרי הסרטן.
  5. סריקתMRI  (הדמיה בתהודה מגנטית) –  בדיקה הדומה לסריקת  CT, אלא שבמקום בקרני רנטגן הבדיקה משתמשת בשדה מגנטי. זו אינה בדיקת הבחירה לגידולי סרטן המעי הגס, אך לעיתים היא חיונית להערכת התפשטות גידולים שמקורם ברקטום או לחולים אשר אלרגיים ליוד.
  6. בדיקת PET CT (פליטת פוזיטרונים טומוגרפית) – בדיקה המשלבת מיפוי של הגוף וסריקת CT. המיפוי מבוצע על-ידי הזרקה לווריד של סוכר-גלוקוז איזוטופי FDG (מסומן רדיואקטיבית), המאפשר למכשיר לבצע מיפוי של כל האיברים ולזהות באילו אברים נקלט הסוכר באופן מוגבר. אזורים שבהם יש רקמת גידול, רקמה מודלקת או צלקת טרייה נוטים לקלוט סוכר וייראו באופן ברור בסורק. בשלב אבחון המחלה, הבדיקה מומלצת כאשר יש חשד למעורבות של הבלוטות הפרירקטליות או כאשר יש חשד לסרטן המעי הגס ובדיקת ה- CT אינה חד משמעית לגבי קיום גרורות.

לעיתים יחליט הרופא המטפל לבצע בדיקות נוספות שנועדו לקבוע האם יש מצבים נלווים או מחלות רקע כרוניות אשר יש להתחשב גם בהם בעת בחירת הטיפול.

בדיקות סקר תקופתיות מאפשרות גילוי או מניעה בשלב מוקדם ככל האפשר של סרטן המעי הגס, וכך להעלות את סיכויי הריפוי של המחלה. באמצעות בדיקות סקר קבועות, ניתן למצוא את מרבית הפוליפים ולהסירם לפני שיתפתחו לסרטן. בדיקות הסקר יכולות גם לגלות סרטן מעי גס בשלב מוקדם, כאשר ניתן לטפל בו.

מהרגע הראשון שתא לא תקין מתחיל לגדול ונוצר פוליפ, לוקח זמן רב עד שמתפתח סרטן מעי גס. אחת הצורות הטובות ביותר למנוע סרטן מעי גס היא לבצע בדיקות סקר באופן קבוע.

מהן בדיקות סקר?
בדיקות הסקר נעשותת באנשים שלא ידוע כי הם חולים במחלה מסוימת, והם אינם מדווחים על תסמינים או סימנים המעלים חשד למחלה. מטרת בדיקות הסקר היא לזהות מחלות בשלב מוקדם ככל שניתן כדי לטפל בהן מוקדם. לדוגמה  קולונוסקופיה שגרתית באדם בריא היא בדיקת סקר, אך אם אדם התלונן על שינוי בהרגלי יציאות, קולונוסקופיה מתבצעת על מנת לברר את מקור התלונה, ואינה נחשבת בדיקת סקר.  לאבחון מוקדם [קישור לעמוד פנימי בנושא אבחנה] של המחלה השפעה מכרעת על מניעת המחלה ועל הסיכוי לריפוי ולהישרדות.
הרגלי חיים מסוימים עשוייםם לסייע במניעת סרטן באופן כללי:

  • הימנעות מעישון
  • הימנעות משתיית אלכוהול מופרזת
  • הימנעות מהשמנת יתר
  • אכילת מוצרי מזון עתירי סיבים תזונתיים, וכן פירות וירקות טריים מידי יום
  • הפחתת חשיפה לקרינת שמש ישירה
  • עריכת בדיקות תקופתיות אצל הרופא המטפל
  • ביצוע בדיקות סקר באופן סדיר, על פי ההמלצות (כגון: ממוגרפיה, דם סמוי בצואה, משטח PAP מצוואר הרחם ועוד).
  • הימנעות מחשיפה לקרינה מייננת ולחומרים הידועים כמסרטנים כגון אסבסט
  • הסרה מוקדמת של נגעים קדם סרטניים, כגון נגעי עור מסוימים או פוליפים שפירים במעי הגס, שקיים חשש שיתפתחו לסרטן.

אנשים שיש להם גורמי סיכון מיוחדים כגון מחלות כרוניות מסוימות, סיפור משפחתי של תחלואה או מוטציות גנטיות ידועות, חשיפה לגורמי סיכון כגון חומרים מסרטנים, קרינת שמש או קרינה אחרת, ועוד, נדרשים לבצע בדיקות סקר מעמיקות יותר על פי מצבם. יש להתייעץ עם הרופא המטפל על הרכב בדיקות הסקר המומלצות עבורם.

1. המעי הגס – החלק האחרון במערכת העיכול
המעי הגס, הממוקם בבטן, הוא החלק האחרון במערכת העיכול והוא מורכב מהכרכשת (colon) ומהחלחולת (rectum). אורכו של המעי הגס אצל אדם בוגר הוא כ-1.5 מטר.

2. מרבית מקרי סרטן המעי הגס הם מסוג אדנוקרצינומה
סרטן המעי הגס והחלחולת הוא גידול ממאיר במעי הגס או החלחולת. מרבית סוגי הסרטן במעי הם במעי הגס והחלחולת, כאשר מיעוט מקרי הסרטן מופיעים במעי הדק.
כ-95% ממקרי סרטן המעיי הגס הם מסוג אדנוקרצינומה (Adenocarcinoma) – גידולים המתחילים בשכבה הפנימית של האברים הפנימיים.

3. המחלה יכולה להתפתח שנים ללא הופעת תסמינים
במרבית המקרים, סרטן המעי הגס והחלחולת מתפתח באופן איטי, לכן המחלה יכולה להתפתח במשך שנים (15-5) לפני הופעת התסמינים הראשוניים. התסמינים העשויים להצביע על סרטן המעי הגס והחלחולת הם: שינויים ביציאות (עצירות או שלשול הנמשכים מספר שבועות), תחושה של צורך תכוף בהטלת צואה שלא עובר גם לאחר שהולכים לשירותים, דם בצואה, דימום מפי הטבעת, צואה כהה, אנמיה, כאבי בטן או התכווצויות, עייפות בלתי מוסברת ואובדן משקל. תופעות אלו יכולות להיות גם תסמינים של מחלות נוספות.

4. הגנטיקה אחראית לכ-5% מכלל מקרי הסרטן
מוטציות בגנים שונים מגבירות את הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס והחלחולת. כ-5% ממקרי סרטן המעי הגס והחלחולת נגרמים בשל גן תורשתי פגום.
תסמונת תורשתית המגבירהה את הסיכון לסרטן המעי הגס היא פוליפוזיס אדנומטוטי משפחתי (FAP). בתסמונת זו, הנגרמת ממוטציות בגנים APC ו- MUTYH, מתפתחים מאות ואלפי פוליפים ברירית המעי הגס ובריריות נוספות בגוף העלולים להתפתח לגידולים ממאירים בגילאים מוקדמים.
כמו כן, תסמונת לינץ" (HNPCC) שהיא תסמונת תורשתית, מגבירה אף היא את הסיכון לחלות במחלה. שלושת הגנים שמוטציות בהן אחראיות לרוב מקרי ה- HNPCC הם MLH1 ,MSH6 ו-MSH2.
מחקרים הוכיחו כי מוטציותת בגן BRCA1 מגבירות את הסיכון למחלה בקרב נשים מעל גיל 50. מוטציות בגן זה אף מגבירות את הסיכון לחלות בסרטן השד וסרטן השחלה.

5. הסיכון עולה לאחר גיל 50
סרטן המעי הגס והחלחולת נפוץ יותר בקרב אנשים מבוגרים – 95% ממקרי הסרטן מתגלים בקרב בני 50 ומעלה. גורמי סיכון נוספים עם רקע משפחתי (אב, אם, אחים שחלו במחלה), נשאות של מוטציות גנטיות, היעדר פעילות פיזית, תזונה עתירת שומן מן החי, מזון מעובד, תזונה דלה בסיבים, עישון וצריכת אלכוהול מרובה.
עוד התגלה כי אנשים שסבלוו בעבר מגידול שפיר במעי, מחלת קרוהן או דלקת כיבית של המעי, נמצאים בסיכון גבוה יותר לחלות בסרטן המעי הגס והחלחולת. כמו כן, אנשים החולים בסוכרת מסוג 2, אף הם מצויים בסיכון מוגבר לחלות במחלה.
צריכת תרופותת אנטי-דלקתיות (NSAIDs) כגון אספירין וטיפול הורמונלי חלופי לנשים בגיל הבלות התגלו כמקטינים את הסיכון לחלות במחלה.
מומלץ להפנות לבדיקותת לאבחון מוקדם גברים ונשים מעל גיל 50. בנוסף מומלץ על אבחון מוקדם לאנשים בגיל 40 ומעלה להם קרוב משפחה אחד או יותר (הורים, אח, אחות וכו') שחלו בסרטן המעי הגס; אנשים שחלו בעבר במחלות ממאירות או במחלות הנחשבות קדם ממאירות (פוליפ שפיר); אנשים שחלו בסרטן המעי הגס בעבר; אנשים שחלו בדלקת כרונית של המעי הגס, או בגידול ממאיר של מערכת המין הנקבית (שד, רחם, שחלות).
כיום מומלץ גם להפנותת לבדיקות לאבחון מוקדם של המחלה אנשים הנשאים של התסמונות FAP ו-HNPCC.
הבדיקה העיקרית לאיבחוןן מוקדם היא בדיקת הקולונוסקופיה. בדיקות נוספות הן בדיקת דם סמוי בצואה ובדיקה גנטית הבודקת את ה-DNA.

6. המחלה הממאירה השנייה בשכיחותה בישראל
סרטן המעי והחלחולת הוא המחלה הממאירה השנייה בשכיחותה בישראל. ב-2013, על פי נתוני משרד הבריאות, אובחנו 3,224 חולים חדשים בסרטן המעי הגס והחלחולת. על פי נתונים אלו, בשנים האחרונות חלה ירידה בשיעור החולים. ב-2013 בקרב גברים יהודים 13.5% מכלל מקרי הסרטן החדשים היו של סרטן המעי הגס והחלחולת, בקרב גברים ערבים עמד שיעור זה על 12.6%, בקרב נשים יהודיות על 11.1% ובקרב נשים ערביות על 10.7%.
סרטן המעי הגס והחלחולת הוא סוג הסרטן השני בגורמי המוות מכלל מקרי הסרטן בישראל. על פי נתוני משרד הבריאות, שיעור מקרי המוות מסרטן המעי והחלחולת מכלל מקרי התמותה מסרטן ב-2013 עמד בקרב גברים יהודים על 13%, בקרב גברים ערבים על 11.1%, בקרב נשים יהודיות על 13.1% ובקרב נשים ערביות על 12.6%.

7. עלייה בשיעור המאובחנים בשלב מוקדם
סרטן המעי הגס והחלחולת מתגלה לרוב לאחר התפשטות המחלה, בשל ההופעה המאוחרת יחסית של התסמינים. עם זאת, שיעור המאובחנים בשלב מוקדם עלה משמעותית בשני העשורים האחרונים מ-20% ל-33%.
כאשר מתגלים תסמיניםם מטרידים יבצע הרופא בדיקה של הבטן והחלחולת ואף יפנה את החולה לבדיקת דם סמוי בצואה. במידה וקיים חשש לסרטן החלחולת יופנה החולה לבדיקת פרוקטוסקופיה/סיגמואידוסקופיה המאפשרת לרופא לבדוק את פנים החלחולת. במידת הצורך ניתן בעת בדיקה זו גם לבצע ביופסיה.
כאשר קיים חשש לגידולל במעי הגס ישלח החולה לבדיקת קולונוסקופיה (המשמשת גם כבדיקה לאבחון מוקדם), במסגרתה ניתן לבצע צילומים, לקחת ביופסיה ואף לכרות פוליפ – אם התגלה כזה. כיום ניתן להשתמש לצורך אבחון גם בקולונוסקופיה וירטואלית – אך בדיקה זו אינה מאפשרת ביצוע ביופסיה בעת הצורך, או הוצאת פוליפ.
אם התגלה גידול ממאירר במעי הגס או בחלחולת, יישלח החולה לבדיקות נוספות על מנת להעריך האם הגידול התפשט, ועד כמה. בין הבדיקות האפשריות: צילום רנטגן של החזה, אולטרסאונד של הבטן, אולטרסאונד של החלחולת, MRI, סריקת CT ובדיקת PET CT.

8. הטיפול בסרטן נקבע בהתאם למידת התפשטות הגידול
כאשר מאובחן סרטן המעי הגס בשלבים הראשונים, ניתן להסיר את הגידול במרבית המקרים על ידי ניתוח שבו מתבצעת כריתה חלקית של המעי הגס. לאחר הניתוח חלק מהחולים יקבלו גם טיפול כימותרפי. לעיתים ניתן לבצע ניתוחים גם בשלבים בהם המחלה התפשטה שמטרתם הסרת גרורות מהכבד או מהריאות.
הטיפול בסרטן החלחולתת ייקבע בהתאם למיקומו של הגידול ולמידת התפשטותו. בשלבים מסוימים של המחלה ניתן יהיה לבצע ניתוח להסרת הגידול. כמו כן, הטיפול בסרטן זה כולל שילוב של טיפול בקרינה וטיפול כימי, הניתנים לפני או אחרי הניתוח.
הטיפול במחלה המפושטתת (גרורתית) הוא טיפול הכולל כימותרפיה, תרופות ביולוגיות ואימונותרפיה.

9. מתאימים את הטיפול לסוג הסרטן
לצד הטיפולים המסורתיים, קיימים כיום טיפולים מכווני מטרה ברפואה מותאמת אישית המותאמים לסוג הסרטן הספציפי של כל חולה. טיפולים אלו הם טיפולים ממוקדים הנחשבים לפורצי דרך והם מותאמים אישית ונקבעים על פי מאפייני הגידול הספציפיים של החולה. הטיפולים מזהים את התאים הסרטניים, נלחמים בהם וכך מעכבים את התפשטות הסרטן. התרופות תוקפות בעיקר את התאים הסרטניים ולא את הרקמה הבריאה שמסביבם. לכן, טיפולים מכווני מטרה, דוגמת טיפולים ביולוגיים ואימונותרפיה, עשויים להיות יעילים ובטוחים יותר מטיפולים מסורתיים כגון כימותרפיה.

10. ממפים את הפרופיל הגנומי של החולה
בדיקת גנומיות מסייעות בזיהוי הגנים האחראים להתפתחותו של הגידול ועשויות לספק לחולים בסרטן המעי הגס והחלחולת מידע חיוני על מגוון הטיפולים הקיימים במחלה. בדיקת FoundationOne, שמספקת כיום את המבט המקיף והמדויק ביותר של הפרופיל הגנומי של תאי הסרטן, ממפה באופן מדויק את הגנים הסרטניים, בפרט אלה שגורמים לגידול לגדול ולהתפשט. הבדיקה מסייעת לרופאים לבחור מבין כלל הטיפולים האפשריים את הטיפול היעיל ביותר כנגד הביטוי הגנטי הספציפי שזוהה בבדיקה, ולהתאימו למטופל.