ורד עצמון – פסיכולוגית רפואית מומחית
מחלת הסרטן הפכה להיות מחלה שכיחה ונפוצה בקרב האוכלוסייה. אנשים רבים בטווח גילאים רחב מתמודדים עם הקשיים הכרוכים בהתמודדות עם מחלת הסרטן. לצד התקדמות הרפואה והטיפולים המתקדמים המשפרים את אחוזי ההחלמה והריפוי מן המחלה, ניכר כי ההשלכות הנפשיות על האדם החולה הינן ניכרות ומשפיעות הן על האדם החולה והן על משפחתו וסביבתו הקרובה.
על ההשלכות הרגשיות של מחלת הסרטן ניתן למצוא יותר ויותר, הן בספרות המקצועית והן בשדה הטיפולי. החשיפה לאיום על חיים לצד ההחלמה, מהווים אתגר נפשי גדול, הטומן בחובו הזדמנות לשינוי אך לעיתים הדרך לשינוי רצופה בהתמודדות עם הפחדים העמוקים ביותר של כל אדם ואדם, ממוות, מסבל, ומאובדן העצמאות.
האדם מתמודד עם שינויים פיזיולוגיים, נפשיים ולעיתים גם מקצועיים וחברתיים. בהיבט הנפשי, אנשים אשר חלו והחלימו, מדווחים על תחושה שהנפש גם היא עברה טלטלה, שאינם חשים את עצמם כתמול שלשום ומתקשים להשתקם ולחזור למסלול חייהם.
כל אלו מהווים אתגר גדול הכרוך בקשיים. לעיתים מתן מידע פסיכו-דידקטי על התופעות שמלוות את החולים בהיבט הפיזיולוגי, הרגשי ועוד, אשר לרב אינן "כתובות" במכתב השחרור או קבלת ההודעה על ה"החלמה", יכול לסייע בתהליך החזרה לשגרה.
סרטן הינה עדיין מחלה מסכנת חיים אך משמעותה כיום כבר אינה סופנית, סיכויי ההחלמה עולים ומשתפרים עם התקדמות הרפואה וכן המענים הטיפוליים משתכללים לצד המודעות העולה והגוברת לחשיבות ההיבט הרגשי בהשפעתו על החלמה וריפוי מן המחלה.
האדם שהתבשר כי חלה במחלת הסרטן עשוי להרגיש תחושות של פחד, חוסר ודאות, בדידות קיומית ועיתים אף פגיעה בדימויו העצמי ובביטחונו.
כמו כן, למחלה יש השלכות על רבדים נוספים בחיי האדם, כגון; שינויים בסביבת העבודה, בקשרים הזוגיים, משפחתיים וחברתיים ועוד.
בשלב הראשוני עם הגילוי, האדם עלול לחוש תחוש אובדן, דכדוך, כעס ובהלה. ממחקרים עולה כי שלב ראשוני זה הינו שלב טבעי שבו האדם מעבד את הבשורה ומתמקד בניסיון להילחם ולמגר אותה. אנשים רבים בשלבי ההתמודדות השונים חשים בצורך בהכלה, תמיכה, מקום בטוח לדבר את רגשותיו בלי לחוש דחייה/ריחוק/ביקורתיות, נרמול של רגשותיו והכוונה.
כל אלו נמצאו כתורמים רבות לשיפור המצב הרגשי והתמודדות מיטיבה עם המחלה.
