גורמי סיכון לסרטן הלבלב

בכל תא בגוף שלנו ישנה מערכת בקרה משוכללת האחראית על כך שהתא יגדל ויתחלק לתאים חדשים, וימות בצורה מסודרת – בזמן הנכון. אם מתרחשים שינויים (מוטציות) בדנ״א של התא, מערכת הבקרה עשויה להשתבש, וכתוצאה מכך תאים בחלק מסוים של הגוף יגדלו ויתחלקו ללא ריסון. גדילה בלתי מבוקרת של תאים יוצרת גוש של תאים – זהו הגידול הסרטני. סרטן לבלב מתחיל כאשר תאים בלבלב מתחילים לגדול ולהתחלק ללא בקרה והופכים לסרטניים.

מהו הלבלב?

הלבלב הוא איבר הממוקם בחלקה העליון של הבטן, לפני עמוד השדרה. ראשו של הלבלב מצוי במקום שבו הקיבה נפגשת עם הטבור (חלקו הראשון של המעי הדק) וחלקו הצר של הלבלב נמצא בצידה השמאלי של הבטן, ליד הטחול. צורתו כשל אגס, אורכו במבוגרים כ- 15 ס״מ ורוחבו פחות מ-5 ס״מ.

בלבלב ישנם שני סוגי תאים:

• תאים אקסוקריניים, שמפרישים את מיצי הלבלב, המסייעים לגוף לעכל חלבונים ושומנים.
• תאים נוירואנדוקריניים, שנמצאים בכמות קטנה יותר של הלבלב, ותפקידם לייצר הורמונים מסוימים, למשל אינסולין וגלוקגן, המסייעים לאזן רמות סוכר בדם.

מרבית המקרים של סרטן לבלב מתחילים בתאים אקסוקריניים. גידולים אלה לא מפרישים הורמונים ואינם גורמים לסימנים או תסמינים, מה שמקשה על אבחון סרטן לבלב בשלב מוקדם.

גידולים סרטניים בלבלב יכולים להתפתח מתאים אקסוקריניים או מתאים נוירואנדוקריניים. חשוב לדעת מאיזה תא הגידול התפתח מכיוון שהסוגים השונים של הגידולים נבדלים ביניהם בגורמי סיכון ובגורמים להתפתחות הגידול, התסמינים והסימנים של הגידול, באופן האבחון, בטיפול ובפרוגנוזה.

סרטן בלבלב בתאים אקסוקריניים

אדנוקרצינומה – זהו סוג הסרטן הנפוץ ביותר (95% מהמקרים). מקורו בתאים האקסוקריניים, המרפדים את צינורות הלבלב. לעיתים רחוקות יותר מתפתח מהתאים בלבלב המייצרים אנזימים.

סוגים פחות נפוצים של סרטן אקסוקריני בלבלב:

גידולי ציסטות (שקי נוזל המצויים בלבלב) וגידולים בתאי הבלוטה האונית המפרישים את מיצי הלבלב.

סרטן בלבלב מסוג נוירואנדוקריני

סוג נדיר של סרטן המתפתח בתאים האחראיים על הפרשות הורמונליות. גידול זה לעיתים מפריש הורמונים וכך ניתן לאבחן אותו.

לימפומה

ישנם גידולים המתפתחים בתאי הלימפה של הלבלב.

חוקרים אינם יודעים מהו הגורם המדויק לסרטן לבלב, אך נמצאו מספר גורמי סיכון המעלים את הסיכון לפתח את המחלה. חלק מגורמים אלה משפיעים על הדנ״א בתאי הלבלב, מה שיכול להוביל לגדילה לא תקינה של תאים העלולה לגרום להתפתחות גידול.

דנ״א הוא החומר התורשתי בתאים הנושא את הגנים שלנו, השולטים, בין היתר, בצורה שבה התאים מתפקדים. גידולים סרטניים יכולים להיגרם על-ידי גנים פגומים בדנ״א (מוטציות גנטיות) שיכולות לגרום לתאים להמשיך להתחלק בצורה לא מבוקרת, וכך להפוך לתאים סרטניים, או מוטציות שגורמות ל״כיבוי״ מנגנונים האמורים למנוע מגידול להתפתח.

מוטציות גנטיות מולדות (תורשתיות)

יש אנשים הנולדים עם מוטציות גנטיות שקיבלו מהוריהם, ולכן נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח סרטן לבלב. גנים אלה, שאחראים על שיעור קטן ממקרי סרטן לבלב, אחראים גם לתסמונות אחרות. כדי לאתר מוטציות גנטיות מולדות ספציפיות ניתן לבצע בדיקה גנטית.

מוטציות גנטיות נרכשות

מרבית המוטציות הגנטיות הקשורות לסרטן לבלב אינן תורשתיות, והן מתפתחות לאחר שאדם נולד. מוטציות גנטיות נרכשות, המכונות גם מוטציות סומטיות, לפעמים מתפתחות כתוצאה מחשיפה לכימיקלים מסרטנים (למשל עשן טבק), אך פעמים רבות הגורם לשינויים אלה אינו ידוע. מוטציות גנטיות רבות עשויות להתרחש בשל תהליכים פנימיים בתא ללא קשר סביבתי.

על מנת לאתר אילו מוטציות גנטיות יש בגידול, ניתן לבצע בדיקות גנומיות של הגידול.

התסמינים של סרטן לבלב אקסוקריני וסרטן לבלב נוירואנדוקריני הם לרוב שונים זה מזה.

סימנים ותסמינים של סרטן לבלב אקסוקריני

לעיתים קרובות, סרטן לבלב בשלב מוקדם אינו גורם לסימנים או תסמינים. כאשר אלה מופיעים, הגידול בדרך כלל כבר התפשט מחוץ ללבלב.

סימני צהבת

צהבת תהיה התסמין הראשון ברוב האנשים עם סרטן לבלב. צהבת גורמת להצהבת לובן העיניים, גרד בעור והצהבתו, לשתן צהוב בהיר ולצואה בצבע צהוב כהה. צהבת נגרמת מהצטברות בילירובין, חומר צהוב-חום המיוצר בכבד. כאשר הגידול מתפשט הוא לרוב מגיע לכבד, מה שעשוי גם לגרום לצהבת. סרטן לבלב אינו הגורם השכיח ביותר לצהבת. סיבות אחרות, כגון אבני מרה, דלקת בכבד, ושאר מחלות הכבד וכיס מרה, הן סיבות נפוצות יותר היכולות לגרום לצהבת.

כאבי בטן או גב

לחץ של הגידול על האיברים הסמוכים עלול לגרום לכאב בבטן העליונה, שלעיתים מתפשט לאזור הגב. הכאב עשוי להופיע לסירוגין או באופן קבוע. ניתן להקל את הכאב על ידי ישיבה או רכינה, אך בשכיבה הוא מחמיר.

כאבי בטן וגב הם סוג כאב שכיח, ולרוב נגרמים מסיבות אחרות, ולא סרטן לבלב.

קרישי דם

לפעמים אחד הסימנים לסרטן לבלב הוא קריש דם בכלי דם גדול, בדרך כלל ברגל. התסמינים לכך כוללים כאב, נפיחות, אדמומיות ותחושת חמימות ברגל. קריש הדם יכול גם להגיע לריאות. עם זאת, קריש דם אינו בהכרח סימן של סרטן. מרבית קרישי הדם נגרמים מסיבות אחרות.

רקמות שומניות לא תקינות

יש אנשים שאצלם מתפתחים רקמות שומן מתחת לעור. תופעה זו עלולה להתפתח על-ידי שחרור אנזימים מהלבלב שאמורים לעכל שומן.

סוכרת

לעיתים נדירות, סרטן לבלב יגרום לסוכרת (רמת סוכר גבוה בדם) מכיוון שהגידול הורס את התאים המייצרים אינסולין. התסמינים כוללים תחושת צמא ורעב, והצורך להטיל שתן בתכיפות. בדרך כלל סרטן לבלב יכול להוביל לשינויים קטנים ברמות הסוכר בדם שאינם גורמים לתסמינים, אך ניתן לראות את השינויים הללו בבדיקת דם.

תסמינים נוספים:

• איבוד משקל ואיבוד תיאבון
• בחילות והקאות וכאב שנוטה להחמיר לאחר אכילה.
• הגדלת כיס מרה או כבד

סימנים ותסמינים של סרטן לבלב נוירואנדוקריני

לעיתים קרובות, גידולים מסוג נוירואנדוקריני מפרישים עודף הורמונים למחזור הדם. סוגים שונים של גידולים מייצרים הורמונים שונים, ולכן התסמינים יכולים להיות שונים.

גסטרינומה

הפרשת יתר של גסטרין לדם, הורמון שמודיע לקיבה לייצר עוד חומצה. יותר מדי גסטרין גורם לייצור עודף של חומצה, ובשל כך עלולים להתפתח כיבי קיבה הגורמים לכאב, בחילות ואיבוד תאבון. אם הכיבים חמורים, עלול להתפתח דימום. אם יש דימום קל עשויה להתפתח אנמיה (פחות מדי כדוריות דם אדומות), מה שיוביל לתסמינים כגון תחושת עייפות וקוצר נשימה. אם הדימום חמור יותר, הצואה תהיה שחורה. אם החומצה מגיעה למעי הדק עשויים להופיע תסמינים כגון שלשול וירידה במשקל.

גלוקגונומה

גידולים אלה מפרישים גלוקגון, הורמון המעלה את רמות הגלוקוז (סוכר) בדם. מרבית התסמינים שמצב זה גורם הם קלים, ובדרך כלל הסיבה להן אינה סרטן לבלב. כאשר הסיבה לכך היא גידול בלבלב, עלולים להופיע תסמינים כגון שלשול, ירידה במשקל ותת תזונה. התסמין העיקרי של גלוקגונומה,, שבגינו מגיעים אנשים לרופא, הוא פריחה בעור הגורמת לעור להיות אדמומי עם נגעים מורמים.

סומטוסטטינומה

גידולים המפרישים סומטוסטטין, האחראי על וויסות של הורמונים אחרים. התסמינים לגידול מסוג זה כוללים כאבי בטן, בחילות, ירידה בתאבון, איבוד משקל, שלשול ותסמינים של סוכרת (צמא ורעב, הטלת שתן תכופה) וצהבת (הצהבת העור ולובן העיניים). התסמינים המוקדמים נוטים להיות קלים, ולרוב נגרמים מסיבות אחרות, ולכן גידולים מסוג זה בדרך כלל מאובחנים בשלב מחלה מתקדם.

ויפומה

גידולים אלה מייצרים חומר הנקרא בקיצור VIP. יותר מדי VIP יכול להוביל לשלשול. השלשול עשוי להיות קל בהתחלה, אך מחמיר עם הזמן. תסמינים אחרים כוללים בחילות, הקאות, התכווצות שרירים, תחושת חולשה ועייפות ואדמומיות בפנים ובצוואר.

גידולים קרצינואידים

גידולים המייצרים סרוטונין או את אבני הבניין של הסרוטונין. כאשר חומרים אלה מיוצרים ע״י גידול בלבלב הם מגיעים לכבד ומתפרקים שם לפני שהם מגיעים לאיברים אחרים בגוף. כאשר גידולים אלה מתפשטים, הם לרוב מגיעים לכבד, ואז התאים מפרישים את הסרוטונין ישירות אל הדם. כתוצאה מכך נוצרת תסמונת קרצינואיד הכוללת תסמינים כגון אדמומיות בפנים ובצוואר, שלשול, צפצופים נשימתיים וקצב לב מואץ. תסמינים אלה לרוב מופיעים לסירוגין ולא באופן רציף.

 גידולים נוירואנדוקריניים שאינם מתפקדים

גידולים אלה אינם מייצרים עודף הורמונים, ולכן אינם גורמים לתסמינים בשלבים מוקדמים של המחלה והם מתגדלים כאשר הם גדולים. התסמינים דומים לאלה של גידולים אקסוקרינים.

הופעת תסמין אחד או יותר מהרשימה שכאן אינה אומרת בהכרח שיש לך סרטן לבלב. מרבית התסמינים שכאן עשויים להיגרם ממצבים רפואיים אחרים. עם זאת, אם מופיע אחד מהתסמינים או יותר, מומלץ לגשת לרופא להתייעצות.

ישנם גורמי סיכון העלולים להשפיע על הסיכון לפתח סרטן בלבלב. גורם סיכון הוא כל דבר שיכול להשפיע על הסיכון לקבל מחלה כמו סרטן. לכל סרטן יש גורמי סיכון שונים. ישנם גורמי סיכון שהם בשליטתנו, כמו עישון, בעוד שגורמים אחרים, כמו גיל או תורשה, אינם משהו שאנו יכולים לשנות. יחד עם זאת, אם לאדם יש גורם סיכון מסוים, או אפילו מספר גורמי סיכון, אין זה אומר בהכרח שהמחלה תתפתח אצלו.

מרבית גורמי הסיכון הידועים קשורים לסרטן לבלב מסוג אקסוקריני.

גורמי סיכון שניתן לשנות

עישון טבק

עישון הוא אחד מגורמי הסיכון המשמעותיים בסרטן לבלב. הסיכון לסרטן לבלב הוא פי 2 בערך באנשים מעשנים לעומת כאלה שלא עישנו מעולם. כ- 20% עד 30% מהמקרים של סרטן לבלב נגרמים מעישון סיגריות. סיגרים ומקטרות מעלים גם הם את הסיכון, כמו גם השימוש במוצרי טבק אחרים.

השמנת יתר ועודף משקל

אנשים בעלי עודף משקל משמעותי נמצאים בסיכון הגבוה ב-20% לפתח סרטן בלבלב.

חשיפה לחומרים כימיים

חשיפה משמעותית לכימיקלים המשמשים בתעשיות לניקוי יבש ועבודות מתכת מעלה את הסיכון לסרטן לבלב.

גורמי סיכון שלא ניתן לשנות

גיל

הסיכון לפתח סרטן לבלב עולה עם הגיל. רוב החולים הם מעל גיל 45. הגיל הממוצע לאבחון הוא 71.

היסטוריה משפחתית

רוב החולים בסרטן לבלב אינם בעלי היסטוריה משפחתית של המחלה. עם זאת, מוטציות גנטיות מולדות (העוברות מהורים לצאצאים) גורמות לעד 10% ממקרי סרטן הלבלב. דוגמאות לתסמונות גנטיות שעלולות לגרום לסרטן לבלב אקסוקריני כוללות:

• מוטציה בגן BRCA1 או BRCA2, הקשורה גם סרטן שד וסרטן שחלה תורשתי.
• מוטציה בגן p16/DCKN2A הגורמת לתסמונת מלנומה רבת שומות לא טיפוסית משפחתית (FAMMM).
• דלקת לבלב תורשתית, שלרוב נגרמת ממוטציה בגן PRSSI.
• תסמונת לינץ׳, הידועה גם כתסמונת תורשתית של סרטן מעי גס וחלחולת (HNPCC).
• תסמונת פויץ-יגרס, קשורה במוטציה בגן STK11. תסמונת זו קשורה לפוליפים במערכת העיכול ולסוגי סרטן נוספים.

הגנים הידועים כקשורים לסרטן לבלב נוירואנדוקריני הם: NF1 ו-MEN1. גנים אלה אחראים גם על התפתחות סוגים אחרים של גידולים.

סוכרת

סרטן לבלב שכיח יותר בחולי סוכרת, בעיקר סוכרת סוג 2.

שלב סרטן לבלב (Stage) מתאר עד כמה הגידול התפשט. הבדיקות המבוצעות במהלך האבחון יכולות לתת חלק מהמידע לגבי שלב המחלה. בדרך כלל, הטיפול יקבע לפי שלב המחלה. בסרטן לבלב לעיתים ניתן לדעת מהו שלב המחלה רק לאחר הניתוח.

קיימות שתי שיטות שונות להגדיר את שלב המחלה: שלבי TMN ודירוג עפ״י שלב 1-4.

שיטת TMN

שיטה מורכבת יחסית לדירוג המחלה, אך היא נותנת מידע מפורט על היקף הגידול.

T – גידול ((Tumor שלב מוקדם מאד של סרטן לבלב שלא התפשט. לעיתים רחוקות מתגלה הגידול בשלב זה.

N – בלוטות לימפה (Nodes) סרטן לבלב שהתפשט לבלוטות הלימפה.

M – גרורות (Metastasis) האם הגידול התפשט לחלקים אחרים בגוף.

כל אחד מהשלבים ניתן לסיווג נוסף לקבוצות עפ״י גודל הגידול.

דירוג שלבי מחלה 1-4

דירוג שלבי המחלה מ- 1-4 נעשה עפ״י גודל הגידול והאם התפשט.

שלב 1 – שלב מחלה מוקדם, בר-ניתוח.

שלב 2 – הגידול התפשט לחלקים סמוכים או שיש תאים סרטניים בבלוטות לימפה סמוכות ללבלב. שלב זה נחשב מוקדם ובר ניתוח.

שלב 3 – סרטן מקומי מתקדם, אותו לא ניתן לנתח. הגידול התפשט לכלי דם ולאיברים סמוכים ללבלב, אך לא לחלקים רחוקים כמו הכבד או הריאות.

שלב 4 – סרטן גרורתי, או מתקדם. הגידול התפשט מהלבלב לאזורים מרוחקים כמו הכבד או הריאות.

אם יש לך סימנים ותסמינים שעשויים להיגרם ע״י סרטן לבלב, תצטרך לעבור מספר בדיקות כדי לאבחן מה מקורם של תסמינים אלה. אם אותר גידול, יבוצעו בדיקות נוספות על מנת לקבוע מהו סוג הגידול, מיקומו והיקפו.

היסטוריה רפואית ובדיקה גופנית

הרופא המטפל יחפש אחר סימנים גופניים של סרטן לבלב או מצבים רפואיים אחרים. הוא יתבונן בלובן העיניים ובעור כדי לחפש סימנים של צהבת, ויסתכל באזור הבטן. סרטן לבלב לעיתים גורם לנפיחות בכבד ובכיס מרה, אותה ניתן לפעמים להרגיש בבדיקה גופנית. בהתאם לממצאי הבדיקה הרופא יפנה אותך לבדיקות נוספות אצל רופא מומחה או בבית חולים.

בדיקות הדמיה

בדיקות הדמיה משתמשות בטכניקות שונות כדי ליצור תמונות של האיברים הפנימיים בגוף. בדיקות הדמיה בסרטן לבלב מבוצעות לפני ואחרי האבחון ממספר סיבות:

• לחפש אזורים חשודים שעלולים להצביע על גידול.
• לקבוע האם ועד כמה הגידול התפשט.
• לקבוע האם הטיפול פועל.
• לחפש אחר סימנים של הישנות המחלה לאחר טיפול.
• אולטרסאונד של בטן – בדיקה ראשונית של האיברים הפנימיים, למשל הכבד, כיס המרה והלבלב. לעיתים נעשה שימוש באולטרסאונד להכוונה בעת לקיחת דגימה מרקמת הגידול (ביופסיה).
• אולטרסאונד אנדוסקופי – בדיקת אולטרסאונד מדויקת יותר שיכולה לסייע באבחון סרטן לבלב. בדיקה זו פולשנית, ומאפשרת למדוד במדויק את היקף הגידול ולבדוק האם התפשט לאיברים סמוכים. באמצעות בדיקה זו ניתן גם ליטול דגימה מהרקמה (ביופסיה).
• טומוגרפיה ממוחשבת (CT) – בדיקה המפיקה תמונות תלת-ממדיות של פנים הגוף. בדיקה זו, המתבצעת בטכניקות שונות, נותנת תמונות ברורות יחסית ולכן משמשת לאבחון סרטן לבלב. בדיקה זו יכולה גם להראות אם הגידול התפשט לאיברים קרובים, רחוקים או לבלוטות לימפה. בבדיקה זו ניתן לדעת אם ניתוח היא אפשרות טיפולית מתאימה.
• הדמיה בתהודה מגנטית (MRI) – בדיקה הבונה תמונות חתך רוחביות של הגוף. אנשים בעלי שתלים (כמו מוניטור לב, קצב לב, אטבים כירורגיים ממתכת כמו ברגים ועוד) אינם יכולים לבצע את הבדיקה.
• הדמיה אנדוסקופית של דרכי המרה והלבלב – בדיקה המיועדת לניקוז נוזלי מרה ולצורך לקיחת דגימה מרקמת הגידול (ביופסיה). הבדיקה מבוצעת תחת אלחוש (הרדמה מקומית) ובמהלכה מוחדר אנדוסקופ (צינור גמיש) מהגרון לצינור המרה.

בדיקות דם

ישנן מספר בדיקות דם שמבוצעות בתהליך אבחון סרטן לבלב.

בדיקות לאבחון סרטן לבלב אקסוקריני

תפקודי כבד, סמנים (ביומרקרים) הנמצאים בדם כאשר יש גידול. ביומרקרים הם חומרים שלעיתים ניתן למצוא בדם כאשר לאדם יש סרטן. בסרטן לבלב יש שני ביומרקרים שנבדקים: CA-19, ולעיתים נדירות יותר גם CEA. רמתם של שני ביומרקרים אלה אינה בהכרח גבוהה בכל חולה סרטן לבלב, ויש אנשים שאינם חולים בסרטן לבלב שיש להם רמת ביומרקרים גבוהה. עם זאת, מדידת ריכוז הביומרקרים הללו מסייעת באבחון סרטן לבלב ובמעקב אחר תגובת הגידול לטיפול.

בדיקות לאבחון סרטן לבלב נוירואנדוקריני

בדיקות המודדות רמות הורמונים מסוימים יכולות לסייע לאבחון גידולים בלבלב מסוג נוירואנדוקריני. הורמונים אלה כוללים: אינסולין, גסטרין, גלוקגון, סומטוסטטין, פוליפפטיד פנקריאט ו- VIP.  כמו כן ניתן לבדוק רמות של כרומוגרנין CgA, גלוקוז ופפטיד–C.

ביופסיה

היסטוריה רפואית, בדיקה גופנית ובדיקות הדמיה יכולים להצביע על סרטן לבלב, אולם הדרך היחידה לאשש את האבחון היא באמצעות אבחון תחת מיקרוסקופ של דגימה מרקמת הגידול. הדגימה נלקחת באמצעות תהליך הנקרא ביופסיה. הביופסיה מבוצעת בדרך כלל בהליך כירורגי, בשילוב עם אולטרסאונד או CT המאפשרים לכוון את הרופא למיקום המדויק של הגידול.

בהתאם לסוג הגדול ושלב המחלה, וגורמים אחרים, אפשרויות הטיפול בחולים עם סרטן לבלב כוללות:

• ניתוח
• טיפול בקרינה (רדיותרפיה)
• עירויים וניקוזים
• טיפול תומך להקלת תסמינים
• טיפול תרופתי – כימותרפיה ותרופות אחרות

לעיתים, האפשרויות הטובה ביותר היא שילוב בין מספר אפשרויות טיפול.

 הטיפול לפי שלבי מחלה

 שלב מוקדם של המחלה

כאשר הגידול הסרטני אינו מתפתח במהירות ועוד לא התפשט, הטיפול היעיל ביותר הוא הסרת לבלב או חלק ממנו. הניתוח מתאים לחולים במצב בריאותי כללי טוב, ללא מחלות רקע קשות. לאחר הניתוח יקבל החולה כימותרפיה על מנת להפחית את הסיכוי שהמחלה תחזור.

מחלה מקומית מתקדמת

כאשר הגידול החל להתפשט לא ניתן להסירו בעזרת ניתוח. במקרה זה יינתן טיפול כימותרפי, לבד או בשילוב עם טיפול בהקרנות, על מנת לנסות למנוע את התקדמות המחלה. ישנם מקרים בהם רופאים ינסו בכל זאת לנתח בשלב זה.

מחלה גרורתית מתקדמת

הטיפול בשלב זה למחלה נועד כדי להקל תסמינים ולאפשר איכות חיים טובה ככל האפשר. הטיפול שיינתן הוא פליאטיבי (תומך) ובמסגרתו תינתן כימותרפיה כדי לצמצם את היקף הגידול, יוחדר סטנט (תומכן) כדי להפחית תסמיני צהבת, ינתנו משככי כאבים ועוד.

החלטות טיפול

כדי לקבל החלטת טיפול נכונה עבורך, חשוב לדבר עם הרופא על אפשרויות הטיפול השונות, מטרתן ותופעות לוואי אפשרויות. כדאי לשקול:

• את הגיל ותוחלת החיים הצפויה.
• שלב המחלה.
• האם ניתוח יכול להסיר את הגידול.
• הסיכוי שהטיפול ירפא את הסרטן או יסייע בצורה אחרת.
• תחושתך לגבי תופעות לוואי אפשריות מהטיפול.

חשוב מאד לקחת את הזמן בהחלטה על הטיפול, להבין את מה שנאמר לך ולשאול שאלות.

אונקולוגים יכולים כיום להתאים טיפולים לסוגי סרטן שונים בהתבסס על מיקום הגידול, שלב המחלה ותכונות נוספות של הגידול, אולם ישנם מקרים בהם מותאם הטיפול עפ״י ההרכב הגנטי הייחודי של הגידול. טיפול המותאם עפ״י ההרכב הגנטי של הגידול מכונה טיפול מכוון מטרה. טיפול מכוון מטרה, המכונה גם טיפול ממוקד, היא גישת טיפול הידועה כרפואה מותאמת אישית. טיפול זה כולל תרופות שונות הפועלות על המנגנון הספציפי הגורם להתפתחות התאים הסרטניים בגידול של חולה מסוים. לפעמים מנגנון זה קשור למוטציות גנטיות הגורמות לגדילת תאים לא מבוקרת, ולעיתים למוטציות גנטיות המונעות ממערכת החיסון לזהות ולהשמיד את הגידול. בסוגי סרטן מסוימים, הטיפול במוטציות גנטיות אלה מאפשר להילחם בגידול הסרטני, לשפר את איכות החיים של החולה ולהאריך את תוחלת החיים.

על מנת לאתר ולזהות את המוטציות הגנטיות בגידול הסרטני יש לבצע בדיקה גנומית.

מהי בדיקה גנומית?

בדיקה גנומית סורקת גידולים סרטניים במטרה לאתר מוטציות גנטיות בגידול שכבר התפתח. מוטציות אלה התפתחו במהלך החיים, ובדרך כלל אינן מוטציות תורשתיות, שהחולה נולד איתן. מספר הגנים שנבדקים משתנה בהתאם לסוג הבדיקה הגנומית. מטרותיה של הבדיקה הגנומית הן לאתר את המוטציות הגנטיות בגידול ולהתאים טיפול מכוון מטרה בהתאם לשינוי הגנטי שאותר בבדיקה.

 בדיקה גנומית מקיפה בסרטן לבלב

נכון להיום, אין מספיק מידע לגבי מוטציות גנטיות של סרטן לבלב. עם זאת, ידוע כי ישנם חולי סרטן לבלב הנושאים מוטציות גנטיות שבדרך כלל קשורות לסוגים אחרים של סרטן למשל BRCA1/2 (הקשורה לסרטן שד או שחלה) או ALK (נדירה מאוד בלבלב, הקשורה בדרך כלל לסרטן ריאות).

בדיקת FoundationOne CDx היא בדיקה גנומית מקיפה, היחידה שאושרה על-ידי ה-FDA ככלי אבחוני להתאמת טיפול ממוקד בסרטן. בדיקת FoundationOne CDx מאתרת את כל סוגי המוטציות ביותר מ-300 גנים סרטניים. במקרים מסוימים, בדיקה גנומית מקיפה עשויה לאתר בגידולים בלבלב מוטציות גנומיות שקשורות בדרך כלל לסוגי סרטן אחרים. במקרים מסוימים יתכן שהמוטציות שימצאו יתאימו לטיפולים ממוקדים שאושרו לטיפול במחלות אחרות.

למקרים בהם לא ניתן לבצע ביופסיה מרקמת הגידול פותחה הביופסיה הנוזלית, FoundationOne Liquid, בדיקה לריצוף גנומי מקיף המתבצעת באמצעות בדיקת דם פשוטה.

נכון להיום, בדיקות גנומיות מקיפות אינן כלולות בסל הבריאות אך הן זמינות בביטוחים הפרטיים, בהתאם לתנאי הפוליסה של הביטוח הפרטי. כמו כן ניתן לקבל החזר חלקי על הבדיקה דרך הביטוחים המשלימים של חלק מקופות החולים.

1. הלבלב – מסייע בעיכול ובוויסות הסוכרים
הלבלב הוא האיבר שאחראי על הפרשת אנזימים המסייעים בתהליך העיכול ועל הפרשת הורמונים המסייעים בוויסות הסוכרים בגוף. הוא ממוקם בחלק האחורי של הבטן וגודלו כ-15 ס"מ.

2. קיימים סוגים שונים של סרטן הלבלב
סרטן הלבלב הוא גידול ממאיר בלבלב. ישנם כמה סוגים של גידולים סרטניים בלבלב, כשהנפוץ ביותר נקרא אדנוקרצינומה דוקטלית והוא גידול המתפתח בתאים המרפדים את צינורות הלבלב (כ-95% מכלל מקרי סרטן הלבלב).

3. במרבית המקרים התסמינים מתגלים באיחור
סרטן הלבלב הוא אחד מסוגי הסרטן הקשים ביותר לגילוי, מכיוון שהתסמינים מהם סובלים החולים (אובדן תיאבון, בעיות במערכת העיכול, עייפות קיצונית) הם מגוונים ויכולים לנבוע מגורמים רבים. כמו כן, התסמינים הופכים למורגשים בדרך כלל לאחר שהגידול כבר התפשט. לכן מומלץ למי שמוגדרים כאוכלוסייה בסיכון להיות במעקב.

4. אפיון גנטי ספציפי עלול להגביר את הסיכון למחלה
מחקרים שונים הוכיחו כי קיימים שינויים גנטיים העלולים להגביר את הסיכון לחלות בסרטן הלבלב: נמצא קשר בין הימצאותו של הגן BRCA2, הקשור גם לסרטן השד, השחלות והערמונית – לסיכון מוגבר לסרטן הלבלב. כמו כן נמצא קשר בין מספר תסמונות תורשתיות לסיכון מוגבר לתחלואה (כ-10% ממקרי סרטן הלבלב הם תורשתיים).

5. נדיר בקרב אנשים צעירים
הסיכון לחלות במחלה נדיר יחסית בקרב צעירים, אבל לאחרונה נצפתה עליה בשכיחות סרטן הלבלב בחולים מתחת לגיל 65. שיעור התחלואה בסרטן הלבלב בקרב גברים מתחת לגיל 65 הוא 0.3% ובקרב נשים 0.2%. גורמי סיכון נוספים הם: עישון, כולל עישון פסיבי, היסטוריה משפחתית, עודף משקל, צריכה מרובה של בשר אדום ובשר מעובד ומחלת הסוכרת. כמו כן, התגלה סיכון מוגבר לחלות במחלה בקרב אנשים שעברו ניתוחים להצרת קיבה וניתוחים להסרת כיס המרה. מחקרים שונים הראו כי בעלי סוג דם A, B ו-AB, נמצאים בסיכון גבוה יותר לחלות בסרטן הלבלב, בהשוואה לבעלי דם מסוג O.

6. שיעור התחלואה נותר יציב
שיעור התחלואה בסרטן הלבלב נותר יציב מאז שנת 2002, ובישראל מאובחנים מדי שנה כ-500 חולים נוספים בסרטן הלבלב. על פי נתוני משרד הבריאות, שיעור מקרי המוות מסרטן הלבלב מכלל מקרי התמותה מסרטן ב-2011 עמד בקרב גברים יהודים על 8.3%, בקרב גברים ערבים על 6.2% ובקרב נשים יהודיות על 7.8%.

7. בדיקות מקיפות לאבחון המחלה
כאשר קיים חשד לגידול סרטני בלבלב עשוי הרופא להפנות את המטופל לבדיקות דם לאיתור חלבון הנקרא 19-9 CA או CEA אותו מייצר הגוף כאשר קיים גידול סרטני. המשך האבחון נעשה באמצעות הפניית המטופל לבדיקות אולטרסאונד בטן או CT, אולטרסאונד דרך הוושט ובדיקת MRI.

8. האופציה הניתוחית לא תמיד קיימת
לאור הקושי באיתור מוקדם של סרטן הלבלב, לא ניתן תמיד לנתח את החולה על מנת להוציא את הגידול. האופציה הניתוחית מוצעת לחולים שמחלתם התגלתה בשלב מוקדם. הטיפולים הנוספים המוצעים לחולים בסרטן הלבלב בשלב המוקדם הם הקרנות, כימותרפיה או שילוב של שניהם. בשלבים מתקדמים הטיפול הוא בעיקר כימותרפיה ולעתים רחוקות – טיפול קרינתי.

9. מתאימים את הטיפול לסוג הסרטן
לצד הטיפולים המסורתיים, קיימים כיום טיפולים מכווני מטרה המותאמים לסוג הסרטן הספציפי של כל חולה. טיפולים אלו הם טיפולים ממוקדים הנחשבים לפורצי דרך והם מותאמים אישית ונקבעים על פי מאפייני הגידולי הספציפיים של החולה. הטיפולים מזהים את התאים הסרטניים, נלחמים בהם וכך מעכבים את התפשטות הסרטן. התרופות תוקפות בעיקר את התאים הסרטניים ומגינות על הרקמה הבריאה שמסביבם. לכן, טיפולים מכווני מטרה או טיפולים ביולוגיים ואימונותרפיה, עשויים להיות יעילים ובטוחים יותר מטיפולים מסורתיים כגון כימותרפיה.

10. ממפים את הפרופיל הגנומי של החולה
בדיקת גנומיות מסייעות בזיהוי הגנים האחראים להתפתחותו של הגידול ועשויות לספק לחולים בסרטן הלבלב מידע חיוני על מגוון הטיפולים הקיימים במחלה. בדיקת FoundationOne CDx, שמספקת כיום את המבט המקיף והמדויק ביותר של הפרופיל הגנומי של תאי הסרטן, ממפה באופן מדויק את הגנים הסרטניים, בפרט אלה שגורמים לגידול לגדול ולהתפשט. הבדיקה מסייעת לרופאים לבחור מבין כלל הטיפולים האפשריים את הטיפול היעיל ביותר כנגד הביטוי הגנטי הספציפי שזוהה בבדיקה, ולהתאימו למטופל.