aaaaaaaaa
סוגי סרטן

סרטן השחלה

1. השחלה: אחראית על ייצור הביציות
השחלות הן חלק ממערכת הרבייה הנשית ותפקידן לייצר את הביציות ואת ההורמונים הנשיים אסטרוגן ופרוגסטרון. לכל אישה בריאה יש שתי שחלות, שצורתן אליפטית, והן בגודל של 3-4 ס”מ. השחלות ממוקמות בחלל הבטן, מעל הרחם.

2. מרבית מקרי הסרטן מתפתחים בתאים המצפים את דפנות השחלות
סרטן השחלה הוא גידול ממאיר בשחלות, ולכן חולות בו רק נשים. סוג סרטן השחלה הנפוץ ביותר הוא סרטן שחלה אפיתליאלי (Epithelial) המהווה כ-80% מכלל מקרי סרטן השחלה, שמקורו בתאי האפיתל שמצפים את דפנות השחלה. סרטן זה נחלק לכמה סוגים כשהנפוצים ביניהם הם סרטן נסיובי (Serous) וסרטן דמוי רירית הרחם (Endometroid). סוגים נוספים של סרטן השחלה, נפוצים פחות, הם סרטן רירני (Mucinous), סרטן של התאים הצלולים (Clear Cell), סרטן בלתי מסווג (Undifferentiated), סרטן תאי נבט (Germ cells), סרטן של תאי הסטרומה (Stromal Cell), גידולי תאי נבט (טרטומות בשחלה) המתפתחים בתאי השחלה המייצרים ביציות וסרטן ראשוני של הצפק (PPC) המתפתח בקרום הבטן המסייע בהגנה על איברי הבטן.

3. התסמינים במרבית המקרים מופיעים באיחור
במרבית המקרים, לסרטן השחלה אין תסמינים בשלביו המוקדמים, מה שמקשה על גילויו המוקדם. חלק מהסימנים מתחילים להופיע כ-6-12 חודשים לפני גילוי המחלה. התסמינים הנפוצים הם: גזים, נפיחות וכאבים בבטן, כאבים באגן, שלשול, עצירות, קיבה רגיזה, אובדן תיאבון או עלייה לא ברורה במשקל, צורך להטיל שתן לעיתים קרובות, כאבים בעת קיום יחסי מין, דימום חריג מהנרתיק. חלק מתסמינים אלו אופייניים גם למחלות נוספות, מה שמקשה על אבחון המחלה.

4. שליש ממקרי סרטן השחלה קשורים לפגמים גנטיים
בעולם המערבי כ-1 מ-10 מקרי סרטן השחלה מקורם בפגם גנטי מולד בגנים BRCA1 ו- BRCA2, שמוטציות בהם מגבירות אף את הסיכון לסרטן השד. בישראל שיעור זה גבוה משמעותית ועל פי ההערכות כשליש ממקרי סרטן השחלה קשורים למוטציות בגנים אלו. עוד התגלה כי תסמונת לינץ’ HNPCC)- Hereditary Non-Polyposis Colon), הגורמת למוטציות בגנים MLH1 ,MSH6 ו-MSH2, מגבירה אף היא את הסיכון לחלות בסרטן השחלה ובסרטן המעי.
מי שנחשבות בסיכון גבוה להיות נשאיות של מוטציות אלו הן נשים ממוצא אשכנזי או עיראקי, שסרטן השחלות אובחן אצל קרובת משפחה שלהן מדרגה ראשונה (אם, אחות, בת); נשים שסרטן השחלות אובחן אצל שתי בנות משפחה מדרגה ראשונה; נשים שסרטן שד אובחן אצל קרובת משפחה אחת מדרגה ראשונה וסרטן שחלות אצל קרובת משפחה אחרת מדרגה ראשונה; ונשים שסרטן המעי הגס אובחן אצל שלושה קרובי משפחה (אחד או אחת מהם מתחת לגיל 50), וסרטן השחלות אובחן אצל קרובת משפחה אחרת.

5. שימוש בגלולות מקטין את הסיכון, משקל עודף מגביר
סרטן השחלה נפוץ יותר בגיל מבוגר. בשנת 2013 הגיל הממוצע, בעת גילוי המחלה, של החולות בישראל היה 62.1. כאמור, לגורם הגנטי יש השפעה על הסיכון לחלות במחלה, אך קיימים גורמי סיכון נוספים. ככול שישנם יותר ביוצים במהלך חייה של האישה – כך גדל הסיכון לחלות במחלה, לכן נשים שהווסת שלהן החלה לפני גיל 12 או כאלו שנכנסו לגיל המעבר בגיל מבוגר יחסית נמצאות בסיכון מוגבר. גורמי סיכון נוספים הם: לידות בגיל מבוגר, אי-הולדה, בעיות פוריות, עודף משקל, נשים הסובלות מתסמונת שחלות פוליציסטיות, או מאנדומטריוזיס (גדילה של רקמת הרחם באזורים שמחוץ לרחם).
מחקרים שונים הראו כי הנקה, נטילת גלולות וניתוח לקשירת החצוצרות מקטינים את הסיכון לחלות בסרטן השחלה, כמו גם תזונה מאוזנת, הימנעות מעישון ופעילות גופנית.

6. סרטן השחלה תוחלת חיים
על פי נתוני משרד הבריאות, ב-2013 מספר החולות החדשות בסרטן השחלה עמד על 361 (מתוכן 316 יהודיות) והן היוו כ- 2.5% מכלל מקרי הסרטן החדשים בקרב נשים. שיעור מקרי המוות מסרטן השחלה מכלל מקרי התמותה מסרטן ב-2013 עמד בקרב נשים יהודיות על 5.3% ובקרב נשים ערביות על 3.2%. על פי נתונים אלו ישנה ירידה בשיעור התחלואה בקרב נשים יהודיות ויציבות בקרב נשים ערביות. כמו כן עולה כי לאורך השנים נרשמת ירידה בשיעור התמותה מסרטן השחלה בקרב נשים יהודיות וערביות.

7. אבחון מוקדם מגדיל את סיכויי השרידות ל-95%
גילוי מוקדם מגדיל בצורה משמעותית את סיכויי ההישרדות מהמחלה. על פי הנתונים, כאשר סרטן השחלה מאובחן בשלב מוקדם סיכויי השרידות מהמחלה (במשך 5 שנים) עומדים על כ- 95%. לכן, מומלץ לנשים הנמצאות בסיכון לפנות לייעוץ גנטי ואף לבצע, החל מגיל 35, בדיקות תקופתיות.
כאשר מתעורר חשד לסרטן השחלה, יתבצעו בדיקה גניקולוגית הכוללת אולטרסאונד וגינלי או בטני, והאישה אף תופנה לבדיקת דם לחלבון CA-125, שרמה מוגברת שלו יכולה להעיד על קיומם של גידולים סרטניים. במידה ומתגלים סימנים מחשידים עשוי הרופא להפנות את האישה לבדיקת לפרוסקופיה שבמסגרתה ניתן לקחת ביופסיה מההשחלה. אם מתברר כי אכן מדובר בסרטן השחלה, תופנה אישה לבדיקות נוספות במטרה לבדוק את מידת התפשטותו. בין הבדיקות האפשריות: סריקות MRI ו-CT, סריקת PET-CT, צילום חזה, אנדוסקופיה וקולונוסקופיה.

8. מנסים לשמר את האפשרות להרות בקרב נשים צעירות
הטיפול בחולה בסרטן השחלה ייקבע לפי סוג הגידול ומידת התפשטותו. במרבית המקרים יכלול הטיפול ניתוח, טיפולים כימותרפיים וביולוגיים והקרנות. לנשים מבוגרות יומלץ במקרים רבים להסיר את שתי השחלות והחצוצרות ולעיתים אף את הרחם. בקרב חולות צעירות שעדיין מעוניינות ללדת בעתיד, יעשה ניסיון לשמר את האפשרות להיכנס להיריון על ידי הימנעות מכריתת הרחם, ושימור השחלה הבריאה וחצוצרה (במידת האפשר).

9. מתאימים את הטיפול לסוג הסרטן
לצד הטיפולים המסורתיים, קיימים כיום טיפולים מכווני מטרה ברפואה מותאמת אישית המותאמים לסוג הסרטן הספציפי של כל חולה. טיפולים אלו הם טיפולים ממוקדים הנחשבים לפורצי דרך והם מותאמים אישית ונקבעים על פי מאפייני הגידול הספציפיים של החולה. הטיפולים מזהים את התאים הסרטניים, נלחמים בהם וכך מעכבים את התפשטות הסרטן. התרופות תוקפות בעיקר את התאים הסרטניים ולא את הרקמה הבריאה שמסביבם. לכן, טיפולים מכווני מטרה, דוגמת טיפולים ביולוגיים ואימונותרפיה, עשויים להיות יעילים ובטוחים יותר מטיפולים מסורתיים כגון כימותרפיה.

10. ממפים את הפרופיל הגנומי של החולה
בדיקת גנומיות מסייעות בזיהוי הגנים האחראים להתפתחותו של הגידול ועשויות לספק לחולות בסרטן השחלה מידע חיוני על מגוון הטיפולים הקיימים במחלה. בדיקת FoundationOne, שמספקת כיום את המבט המקיף והמדויק ביותר של הפרופיל הגנומי של תאי הסרטן, ממפה באופן מדויק את הגנים הסרטניים, בפרט אלה שגורמים לגידול לגדול ולהתפשט. הבדיקה מסייעת לרופאים לבחור מבין כלל הטיפולים האפשריים את הטיפול היעיל ביותר כנגד הביטוי הגנטי הספציפי שזוהה בבדיקה, ולהתאימו למטופלת.