כיצד מאבחנים סרטן שחלה?

בגוף שלנו יש תאים שונים מסוגים שונים, אך מה שמשותף לכולם הוא תהליך חייהם: כל תא גדל, מתחלק וכשנגמר תפקידו – הוא מת. זהו תהליך חשוב וטבעי, והוא מתאפשר הודות למערכת בקרה מורכבת בכל תא. אם מרכיב אחד ממערכת זו נפגע, בדרך כלל לא יורגש שינוי כמעט, אך כאשר יש פגיעה במספר מרכיבים, מערכת הבקרה יכולה להשתבש, ובשל כך גם תהליך גדילתו של התא. הוא עשוי להמשיך לגדול ולהתחלק במהירות, ללא ריסון, ובשל החלוקה המהירה עלול להיווצר גוש של תאים שגדל ופוגע בתאים בריאים. גוש זה הוא הגידול הסרטני. בסרטן שחלה הגידול הסרטני מתחיל בשחלות.

מהי שחלה?

שחלה היא איבר רבייה המצוי בנשים. תפקיד השחלה הוא לייצר ביציות. לרוב הנשים יש שתי שחלות, בגודל 3-4 ס״מ, אחת בכל צד של הרחם. מדי חודש, ביצית אחת עוברת מהשחלה, דרך החצוצרה אל תוך הרחם. אם הביצית לא הופרתה ע״י זרע, היא מופרשת מהרחם יחד עם הרקמות המרפדות את הרחם, ובכך מסתיים המחזור החודשי ומתחיל הווסת (דימום נרתיקי הנמשך מספר ימים). כאשר הביצית עוברת הפרייה היא נקלטת ברחם ומתפתחת לעובר.

השחלות הן גם המקור העיקרי להורמונים הנשיים – אסטרוגן ופרוגסטרון. כאשר אישה מגיעה לגיל המעבר, ייצור ההורמונים יורד בהדרגה, עד שהמחזור החודשי נפסק לחלוטין (מנופאוזה).

סביב השחלות ישנם מספר איברים:

• איברי הרבייה, כגון הרחם והחצוצרות.
• איברי מערכת השתן – שלפוחית השתן וצינורית השתן, המנקזת את השתן מהכליות לשלפוחית השתן.
• רקטום (חלקו האחרון והתחתון של המעי הגס).
• הצפק – קרום דק העוטף את האגן, דפנות חלל הבטן, חלק מאיברי חלל הבטן.
• בלוטות לימפה.

גורם סיכון הוא כל גורם המשנה את הסיכוי לחלות במחלה, למשל סרטן. לסוגי סרטן שונים יש גורמי סיכון שונים. לדוגמה חשיפה לא מוגנת לקרני השמש היא גורם ידוע להעלאת הסיכון לסרטן עור, ועישון הוא גורם סיכון לסוגי סרטן שונים, כגון סרטן ריאות וסרטן שלפוחית שתן. אולם נוכחות גורם סיכון, או מספר גורמי סיכון, אינה בהכרח מצביעה על כך שמישהו יחלה במחלה. זאת ועוד, יש אנשים החולים בסרטן ולא היה להם אף גורם סיכון ידוע.

חוקרים מצאו מספר גורמי סיכון שעלולים להעלות את הסיכון של אישה לפתח סרטן שחלה אפיתליאלים, אבל גורמי הסיכון אלה אינם קשורים לסוגי סרטן שחלה אחרים פחות נפוצים.

גורמים אלה כוללים: 

היסטוריה משפחתית

ישנם גורמים העשויים לרמוז על פגם גנטי תורשתי. למשל:

• התפתחות סרטן שחלה או שד בקרובת משפחה מדרגה ראשונה (אמא או אחות).
• התפתחות סרטן מעי אצל שלושה בני משפחה, כשאחד מהם אובחן לפני גיל 50, והופעת סרטן שחלה בקרובת משפחה נוספת. כאשר לאחות או לאם האישה היה סרטן שחלה, שד או רחם, קיים סיכון מוגבר לפתח סרטן שחלה.

גיל

הסיכון לסרטן שחלה עולה עם הגיל. הסיכון לסרטן שחלה עולה בנשים מעל גיל 50. רוב המקרים מתגלים אחרי המנופאוזה (הפסקת הוסת).

לידה ומנופאוזה

נשים שלא ילדו מעולם, לא לקחו גלולות מעולם, והחלו מנופאוזה בגיל מאוחר מהממוצע (אחרי גיל 51) נמצאות בסיכון מוגבר לסרטן שחלה. 

גנטיקה

יש גנים מסוימים שיכולים להעלות את הסיכון לסרטן שחלה. למשל, לנשים עם מוטציות בגן BRCA1 או בגן BRCA2 (1 מתוך 500 נשים) יש סיכון של 23%  עד 54% לפתח סרטן שחלה.

בעיות גניקולוגיות בעבר

נשים שסבלו מציסטות שחלתיות או מאנדומטריוזיס נמצאות בסיכון גבוה יותר לסרטן שחלה.

סגנון חיים

השמנת יתר, עישון וחוסר פעילות גופנית, קשורים לסיכון מוגבר לסרטן שחלה.

1. השחלה: אחראית על ייצור הביציות
השחלות הן חלק ממערכת הרבייה הנשית ותפקידן לייצר את הביציות ואת ההורמונים הנשיים אסטרוגן ופרוגסטרון. לכל אישה בריאה יש שתי שחלות, שצורתן אליפטית, והן בגודל של 3-4 ס"מ. השחלות ממוקמות בחלל הבטן, מעל הרחם.

2. מרבית מקרי הסרטן מתפתחים בתאים המצפים את דפנות השחלות
סרטן השחלה הוא גידול ממאיר בשחלות, ולכן חולות בו רק נשים. סוג סרטן השחלה הנפוץ ביותר הוא סרטן שחלה אפיתליאלי (Epithelial) המהווה כ-80% מכלל מקרי סרטן השחלה, שמקורו בתאי האפיתל שמצפים את דפנות השחלה. סרטן זה נחלק לכמה סוגים כשהנפוצים ביניהם הם סרטן נסיובי (Serous) וסרטן דמוי רירית הרחם (Endometroid). סוגים נוספים של סרטן השחלה, נפוצים פחות, הם סרטן רירני (Mucinous), סרטן של התאים הצלולים (Clear Cell), סרטן בלתי מסווג (Undifferentiated), סרטן תאי נבט (Germ cells), סרטן של תאי הסטרומה (Stromal Cell), גידולי תאי נבט (טרטומות בשחלה) המתפתחים בתאי השחלה המייצרים ביציות וסרטן ראשוני של הצפק (PPC) המתפתח בקרום הבטן המסייע בהגנה על איברי הבטן.

3. התסמינים במרבית המקרים מופיעים באיחור
במרבית המקרים, לסרטן השחלה אין תסמינים בשלביו המוקדמים, מה שמקשה על גילויו המוקדם. חלק מהסימנים מתחילים להופיע כ-6-12 חודשים לפני גילוי המחלה. התסמינים הנפוצים הם: גזים, נפיחות וכאבים בבטן, כאבים באגן, שלשול, עצירות, קיבה רגיזה, אובדן תיאבון או עלייה לא ברורה במשקל, צורך להטיל שתן לעיתים קרובות, כאבים בעת קיום יחסי מין, דימום חריג מהנרתיק. חלק מתסמינים אלו אופייניים גם למחלות נוספות, מה שמקשה על אבחון המחלה.

4. שליש ממקרי סרטן השחלה קשורים לפגמים גנטיים
בעולם המערבי כ-1 מ-10 מקרי סרטן השחלה מקורם בפגם גנטי מולד בגנים BRCA1 ו- BRCA2, שמוטציות בהם מגבירות אף את הסיכון לסרטן השד. בישראל שיעור זה גבוה משמעותית ועל פי ההערכות כשליש ממקרי סרטן השחלה קשורים למוטציות בגנים אלו. עוד התגלה כי תסמונת לינץ' HNPCC)- Hereditary Non-Polyposis Colon), הגורמת למוטציות בגנים MLH1 ,MSH6 ו-MSH2, מגבירה אף היא את הסיכון לחלות בסרטן השחלה ובסרטן המעי.
מי שנחשבות בסיכון גבוה להיות נשאיות של מוטציות אלו הן נשים ממוצא אשכנזי או עיראקי, שסרטן השחלות אובחן אצל קרובת משפחה שלהן מדרגה ראשונה (אם, אחות, בת); נשים שסרטן השחלות אובחן אצל שתי בנות משפחה מדרגה ראשונה; נשים שסרטן שד אובחן אצל קרובת משפחה אחת מדרגה ראשונה וסרטן שחלות אצל קרובת משפחה אחרת מדרגה ראשונה; ונשים שסרטן המעי הגס אובחן אצל שלושה קרובי משפחה (אחד או אחת מהם מתחת לגיל 50), וסרטן השחלות אובחן אצל קרובת משפחה אחרת.

5. שימוש בגלולות מקטין את הסיכון, משקל עודף מגביר
סרטן השחלה נפוץ יותר בגיל מבוגר. בשנת 2013 הגיל הממוצע, בעת גילוי המחלה, של החולות בישראל היה 62.1. כאמור, לגורם הגנטי יש השפעה על הסיכון לחלות במחלה, אך קיימים גורמי סיכון נוספים. ככול שישנם יותר ביוצים במהלך חייה של האישה – כך גדל הסיכון לחלות במחלה, לכן נשים שהווסת שלהן החלה לפני גיל 12 או כאלו שנכנסו לגיל המעבר בגיל מבוגר יחסית נמצאות בסיכון מוגבר. גורמי סיכון נוספים הם: לידות בגיל מבוגר, אי-הולדה, בעיות פוריות, עודף משקל, נשים הסובלות מתסמונת שחלות פוליציסטיות, או מאנדומטריוזיס (גדילה של רקמת הרחם באזורים שמחוץ לרחם).
מחקרים שונים הראו כי הנקה, נטילת גלולות וניתוח לקשירת החצוצרות מקטינים את הסיכון לחלות בסרטן השחלה, כמו גם תזונה מאוזנת, הימנעות מעישון ופעילות גופנית.

6. סרטן השחלה תוחלת חיים
על פי נתוני משרד הבריאות, ב-2013 מספר החולות החדשות בסרטן השחלה עמד על 361 (מתוכן 316 יהודיות) והן היוו כ- 2.5% מכלל מקרי הסרטן החדשים בקרב נשים. שיעור מקרי המוות מסרטן השחלה מכלל מקרי התמותה מסרטן ב-2013 עמד בקרב נשים יהודיות על 5.3% ובקרב נשים ערביות על 3.2%. על פי נתונים אלו ישנה ירידה בשיעור התחלואה בקרב נשים יהודיות ויציבות בקרב נשים ערביות. כמו כן עולה כי לאורך השנים נרשמת ירידה בשיעור התמותה מסרטן השחלה בקרב נשים יהודיות וערביות.

7. אבחון מוקדם מגדיל את סיכויי השרידות ל-95%
גילוי מוקדם מגדיל בצורה משמעותית את סיכויי ההישרדות מהמחלה. על פי הנתונים, כאשר סרטן השחלה מאובחן בשלב מוקדם סיכויי השרידות מהמחלה (במשך 5 שנים) עומדים על כ- 95%. לכן, מומלץ לנשים הנמצאות בסיכון לפנות לייעוץ גנטי ואף לבצע, החל מגיל 35, בדיקות תקופתיות.
כאשר מתעורר חשד לסרטן השחלה, יתבצעו בדיקה גניקולוגית הכוללת אולטרסאונד וגינלי או בטני, והאישה אף תופנה לבדיקת דם לחלבון CA-125, שרמה מוגברת שלו יכולה להעיד על קיומם של גידולים סרטניים. במידה ומתגלים סימנים מחשידים עשוי הרופא להפנות את האישה לבדיקת לפרוסקופיה שבמסגרתה ניתן לקחת ביופסיה מההשחלה. אם מתברר כי אכן מדובר בסרטן השחלה, תופנה אישה לבדיקות נוספות במטרה לבדוק את מידת התפשטותו. בין הבדיקות האפשריות: סריקות MRI ו-CT, סריקת PET-CT, צילום חזה, אנדוסקופיה וקולונוסקופיה.

8. מנסים לשמר את האפשרות להרות בקרב נשים צעירות
הטיפול בחולה בסרטן השחלה ייקבע לפי סוג הגידול ומידת התפשטותו. במרבית המקרים יכלול הטיפול ניתוח, טיפולים כימותרפיים וביולוגיים והקרנות. לנשים מבוגרות יומלץ במקרים רבים להסיר את שתי השחלות והחצוצרות ולעיתים אף את הרחם. בקרב חולות צעירות שעדיין מעוניינות ללדת בעתיד, יעשה ניסיון לשמר את האפשרות להיכנס להיריון על ידי הימנעות מכריתת הרחם, ושימור השחלה הבריאה וחצוצרה (במידת האפשר).

9. מתאימים את הטיפול לסוג הסרטן
לצד הטיפולים המסורתיים, קיימים כיום טיפולים מכווני מטרה ברפואה מותאמת אישית המותאמים לסוג הסרטן הספציפי של כל חולה. טיפולים אלו הם טיפולים ממוקדים הנחשבים לפורצי דרך והם מותאמים אישית ונקבעים על פי מאפייני הגידול הספציפיים של החולה. הטיפולים מזהים את התאים הסרטניים, נלחמים בהם וכך מעכבים את התפשטות הסרטן. התרופות תוקפות בעיקר את התאים הסרטניים ולא את הרקמה הבריאה שמסביבם. לכן, טיפולים מכווני מטרה, דוגמת טיפולים ביולוגיים ואימונותרפיה, עשויים להיות יעילים ובטוחים יותר מטיפולים מסורתיים כגון כימותרפיה.

10. ממפים את הפרופיל הגנומי של החולה
בדיקת גנומיות מסייעות בזיהוי הגנים האחראים להתפתחותו של הגידול ועשויות לספק לחולות בסרטן השחלה מידע חיוני על מגוון הטיפולים הקיימים במחלה. בדיקת FoundationOne CDx, שמספקת כיום את המבט המקיף והמדויק ביותר של הפרופיל הגנומי של תאי הסרטן, ממפה באופן מדויק את הגנים הסרטניים, בפרט אלה שגורמים לגידול לגדול ולהתפשט. הבדיקה מסייעת לרופאים לבחור מבין כלל הטיפולים האפשריים את הטיפול היעיל ביותר כנגד הביטוי הגנטי הספציפי שזוהה בבדיקה, ולהתאימו למטופלת.

למקרים בהם לא ניתן לבצע ביופסיה מרקמת הגידול פותחה הביופסיה הנוזלית, FoundationOne Liquid, בדיקה לריצוף גנומי מקיף המתבצעת באמצעות בדיקת דם פשוטה.

השחלות מכילות שלושה סוגי תאים. בכל סוג של תא יכול להתפתח סוג אחר של גידול: 

גידולים אפיתליאלים

מרבית הגידולים בשחלה (90%) נובעים מגדילה והתרבות לא מבוקרת של תאים אפיתליאלים המכסים את שטחה של השחלה. קיימים מספר סוגים של גידולים אפיתליאלים: הנפוץ ביותר הוא סרטן נסיובי (serous) וסרטן דמוי רירית רחם. נפוצים פחות הם סרטן רירני (mucinous) וסרטן תאים צלולים (clear cell).

אם תאי הגידול לא נראים כמו אף אחד מ-4 סוגים אלה, המחלה מכונה סרטן בלתי מסווג. סרטן בלתי מסווג נוטה לגדול ולהתפשט מהר יותר מהסוגים האחרים. כל סוגי הסרטן הללו מסווגים גם עפ״י שלב (המתאר את היקף הסרטן, עד כמה התפתח) ודרגת מחלה (הנקבעת עפ״י מראה התאים בגידול: תקינים, מעט תקינים, בלתי תקינים).

גידולי תאי נבט (Germ)

תאי הנבט מייצרים את הביציות. יש גידולים בתאי נבט שהם שפירים ויש גידולים ממאירים. ישנם סוגים שונים של גידולים בתאי נבט:

• טרטומה בשלה – גידול שפיר המתחיל בתאי הנבט. זהו הסוג הנפוץ ביותר של גידולים, והוא נפוץ בעיקר בנשים צעירות עד גיל 40. טרטומה בשלה לעיתים מכונה ציסטה דרמואידית.
• טרטומה לא בשלה – סוג נדיר של סרטן שחלה. עשוי להתפתח בילדות ובנשים צעירות, לרוב מתחת לגיל 18. סוג זה של סרטן לרוב מטופל באמצעות טיפול תרופתי ולעיתים גם ניתוח.
• דיסג׳רמינומה – סוג נדיר של סרטן. נפוץ בעיקר בנשים בשנות ה-20 לחייהן. מרבית הגידולים הללו לא מתפשטים מעבר לשחלה, וכאשר הם מוגבלים לשחלה יש 75% סיכוי לריפוי על ידי הסרת השחלה. כאשר הגידול התפשט מעבר לשחלה, וניתן טיפול מתאים, סיכויי הריפוי הם כ- 90%.

קיימים סוגים נוספים של גידולים אחרים בתאי נבט, אך אלה נדירים יותר.

גידולי תאי סטרומה

מתחילים בתאי הרקמות המבניים השומרים על מבנה השחלה ומייצרים את ההורמונים אסטרוגן ופרוגסטרון.

מרבית הגידולים הם שפירים (לא סרטניים) ואינם מתפשטים מעבר לשחלה. 1% מכלל הגידולים הללו הוא סרטני. ניתן לטפל בגידולים שפירים על ידי הסרת האזור בשחלה ממנו התפתח הגידול או באמצעות הסרת השחלה.

גידולים סרטניים, או גידולים בעלי פוטנציאל להתפשט (לשלוח גרורות) לחלקים אחרים בגוף, מחייבים טיפול.

תסמינים של סרטן שחלה, במיוחד בשלבים מוקדמים, דומים למחלות פחות חמורות, ולכן לפעמים קשה לאבחן סרטן שחלה. במיוחד תלונות הקשורות למערכת העיכול. משמעות הדבר היא שמרבית הנשים מאובחנות רק בשלב מתקדם של המחלה, כאשר הגידול גדול או שלח גרורות. כ-70% מהנשים עם סרטן שחלה מאובחנות בשלב 3 או 4 של המחלה.

מרבית החולות בסרטן שחלה אינן מפתחות תסמינים בשלב מוקדם של המחלה. שמירה על ערנות בנוגע לתסמינים האפשריים עשויה לסייע באבחון מוקדם.

בסרטן שחלה, תאים סרטניים יכולים להגדיל את נפח הנוזל הנמצא באופן טבעי באזור הבטן, שבדרך כלל מגן על האיברים הפנימיים. הצטברות של נוזלים באזור הבטן (תהליך הנקרא מיימת) הוא סיבוך שכיח בסרטן שחלה שגורם לנפיחות, עייפות וקוצר נשימה. תסמינים נוספים כוללים:

• איבוד תיאבון
• כאבים אגניים
• כאבי בטן והפרעות בעיכול – קושי לאכול או תחושת מלאות תוך זמן קצר, גזים, עצירות ממושכת או שלשול
• שינויים במערכת השתן – דחיפות (תחושה של צורך להטיל שתן לעיתים קרובות) או תכיפות (הטלת שתן בתדירות גבוהה).
• כאבי גב תחתון
• כאבים בעת קיום יחסי מין
• דימום חריג מהנרתיק (תסמין נדיר).

הופעת תסמין אחד או יותר מהרשימה שכאן אינה אומרת בהכרח שיש לך סרטן שחלה. מרבית התסמינים שכאן אינם ספציפיים ונגרמים לרוב ממחלות לא שפירות (שאינן סרטניות). כאשר התסמינים נגרמים על ידי סרטן בשחלה, הם נוטים להיות רצופים ושונים מהרגיל, לדוגמה הם מתרחשים בתדירות גבוהה יותר או שהם חמורים יותר. אם מופיעים אחד או יותר מהתסמינים הנ״ל, יש לגשת לרופא נשים להתייעצות.

הדנ״א שלנו נושא את המידע הגנטי של כל תא ותא בגוף – כיצד יתפקד ומה יהיו תכונותיו. חלקים מהדנ״א גם אחראים על מערכת הבקרה בתאים שלנו, שמווסתת את האופן שבו התאים יגדלו, יתחלקו ויסיימו את חייהם. אחת ההתקדמויות בתחום חקר הסרטן היא ההבנה שמוטציות (שינויים) מסוימות בדנ״א יכולות לשבש את לגרום לתאים תקינים להפוך לסרטניים. כאשר ישנן מספר מוטציות בדנ״א, תהליך הבקרה נפגע וכתוצאה מכך התאים מתרבים ללא ריסון ומתפתחים גידולים סרטניים. מוטציות יכולות להיות תורשתיות (מולדות) או להתפתח במהלך החיים (נרכשות). 

מוטציות גנטיות תורשתיות

ישנם מקרים שבהם מוטציה גנטית (גן פגום), הקשורה להתפתחות סרטן, מועברת בתורשה מהורה לצאצא. המוטציה הזו נמצאת בכל תא ותא בגוף. חלק קטן ממקרי סרטן השחלה מתפתחים בנשים שיש להן מוטציות גנטיות תורשתיות הקשורות לסיכון מוגבר לסרטן שחלה, למשל BRCA1 ו-BRCA2. גנים נוספים הקשורים לסיכון מוגבר לסרטן שחלה הם: PTEN,STK11, MUTYH. גם מוטציות גנטיות הקשורות גם לסרטן מעי גס מסוג מסוים מעלות את הסיכון לסרטן שחלה: MLH1, MLH3, MSH2, MSH6, TGFBR2, PMS1, PMS2.

אם לאדם יש היסטוריה משפחתית של סרטן הקשור לגנים הללו, ניתן לבצע בדיקות גנטיות על מנת לזהות מוטציות גנטיות מולדות אלה.

מוטציות גנטיות נרכשות

מרבית המוטציות בדנ״א, הקשורות לסרטן שחלה, אינן תורשתיות אלא נרכשו במהלך החיים. מוטציות אלה,

המכונות גם מוטציות סומטיות, נמצאות רק ברקמת הגידול הסרטני. תאים בריאים אינם נושאים את המוטציות הסומטיות ואינם מצויים בסיכון לפתח גידול סרטני. אם מוציאים את הגידול בניתוח, או שהוא נעלם לגמרי בעקבות טיפול, המוטציות הללו נעלמות מהגוף.

עד היום לא הצליחו למצוא גורם כימי סביבתי או גורם הקשור לתזונה שלנו שעשוי לגרום לסרטן שחלה, ולכן הסיבה למרבית המוטציות הגנטיות הנרכשות אינה ידועה. במרבית המקרים של סרטן שחלה יש מספר מוטציות גנטיות נרכשות. על מנת לדעת מהן המוטציות האלה, ניתן לבצע בדיקות גנומיות המאתרות את המוטציות הללו, ובמקרים מסוימים יכולות לסייע בהתאמת הטיפול למוטציות אלה.

לאבחון מוקדם יש פוטנציאל לשפר את שיעורי ההישרדות מהמחלה, אבל התסמינים, במיוחד בשלבים מוקדמים, אינם תמיד ייחודיים למחלה זו ולכן לפעמים קשה לאבחן סרטן. בנוסף, נכון להיום, אין בדיקה שגרתית פשוט שיכולה לזהות בצורה מדויקת ואמינה סרטן. כאשר מופיעים תסמינים שעשויים להיות קשורים לסרטן שחלה, מומלץ לגשת לרופא נשים (גינקולוג) לביצוע בדיקות.

בדיקת גופנית

הגינקולוג תחילה יבדוק אותך ויחפש אחר סימנים לסרטן שחלה – למשל שחלה מוגדלת, גושים או נפיחויות (שניתן לראות בבדיקה וגינלית) או סימנים לנוזלים חופשיים בבטן. אם יהיה צורך בכך, הרופא יבצע לבדיקת אולטרסאונד, בדיקת דם ובדיקות נוספות.

בדיקות דם

בדיקת דם הכוללת ספירת דם, בודקת את מספר תאי הדם האדומים, הלבנים וטסיות (תאים המסייעים למנוע דימום), ומדדים אחרים לתפקוד כליות, כבד ולבריאות הכללית שלך. יתכן שתופני לבדיקת דם שנועדה לבדוק את רמת חלבון CA-125. חלבון זה משמש כסמן (ביומרקר) לסרטן מסוג אפיתליאלי, ורמה גבוהה חריגה עשויה להצביע על קיום המחלה (מעל 35 יחידות למיליליטר). לסרטן של תאי נבט יש סמנים אחרים שעלולים להצביע על המחלה.

בדיקות הדמיה

• בדיקות אולטרסאונד חיצונית (אזור הבטן והאגן) – נותנת תמונה של פנים הבטן, הכבד והאגן.
• בדיקת אולטרסאונד נרתיקית (וגינלית) – מיועדת לבדוק האם הממצא החשוד הוא גידול או ציסטה המלאה בנוזל. בדיקה זו יכולה גם לבדוק את גודלה ואת תוכנה של השחלה.
• סריקת טומוגרפיה ממוחשבת (CT) – סוג של צילום רנטגן מתוחכם, המפיק תמונות של חתכי רוחב שונים מהן ניתן לבנות תמונה תלת ממדית של הגוף. בדיקה זו אינה מראה גידולים קטנים בשחלות, אך היא יכולה להראות גידולים גדולים יותר ולזהות האם הגידול התפשט לאיברים סמוכים.
• הדמיית תהודה מגנטית (MRI) – מפיקה חתכי רוחב של הגוף, בדומה ל-CT, אך עושה שימוש בשדות מגנטיים במקום בקרני רנטגן. בדיקה זו לרוב מיועדת לבדיקת חוט השדרה והמוח.
• בדיקת PET CT –בדיקה זו יעילה לאיתור מצבורים קטנים של תאים סרטניים. לרוב נעזרים בבדיקה זו במקרים של הישנות המחלה, כאשר גידול סרטני בשחלה חוזר.

בדיקות אחרות

• שאיבת נוזל מחלל הבטן – דגימה של הנוזל לצורך בדיקת נוכחות תאים סרטניים.
• לפרסקופיה – ניתוח זעיר-פולשני המאפשר להסתכל על השחלות ועל אזור האגן המקיף אותן. בדיקה זו מסייעת בבניית תוכנית ניתוח או טיפולים אחרים, ומסייעת לקבוע מהו שלב המחלה (עד כמה התפשט הגידול הסרטני). באמצעות לפרסקופיה ניתן גם לבצע ביופסיה.
• לפרטומיה – ניתוח הכולל פתיחת בטן. לעיתים ניתן לאבחן סרטן רק באמצעות לפרטומיה.

בדיקות גנטיות

אם אובחן סרטן שחלה אפיתליאלי, כנראה שתופני לייעוץ גנטי כדי לקבוע האם יש צורך בבדיקות גנטיות, הבודקות מוטציות גנטיות תורשתיות, למשל BRCA1 או BRCA2. ישנם מקרים של סרטן הקשורים למוטציות בגנים אלה או לגנים אחרים.

כאשר ״מדרגים״ (Grading) את המחלה בודקים עד כמה התאים הסרטניים שונים מתאים בריאים. תהליך זה מסייע לרופאים לדעת כיצד הגידול צפוי לגדול ואיזה טיפול עשוי להתאים. ישנם 3 דירוגים של סרטן שחלות:

• דרגה נמוכה – התאים הסרטניים דומים מאד לתאים תקינים בשחלות. גדלים באיטיות וקיים סיכון קטן בלבד שיתפשטו.
• דרגה בינונית – התאים הסרטניים בשחלות נראים מעט לא תקינים, לעומת תאים בריאים.
• דרגה גבוהה – התאים הסרטניים נראים בלתי תקינים לגמרי. תאים אלה נוטים לגדול במהירות ולהתפשט.

קביעת שלב סרטן שחלה (Staging) מסייע לרופא לדעת עד כמה הגידול גדל והאם ולאן התפשט. הבדיקות השונות המבוצעות במהלך האבחון נותנות חלק מהמידע על שלב המחלה. בהתאם לדירוג המחלה ולשלב הגידול יתאים הרופא את הטיפול.

בסרטן שחלה, רופאים משתמשים במערכת הכוללת 4 שלבים – משלב 1 ועד שלב 4. ככל שמספר השלב נמוך יותר, הגידול התפשט פחות, ככל שהמספר גבוה יותר, הגידול התפשט ליותר מקומות.

סרטן שחלה שלב 1 – הגידול נמצא בשחלות בלבד. שלב זה יכול להיות מסווג באחת מ-3 קבוצות:

1a – הגידול נמצא רק בתוך שחלה אחת.

1b – הגידול נמצא רק בתוך שתי השחלות.

1c – הגידול נמצא בשתי השחלות ויש תאים סרטניים גם על פני שטחה של השחלה, בנוזל שנוקז מחלל הבטן (מיימת) או שהשחלה פוקעת במהלך הניתוח.

סרטן שחלה שלב 2 – הגידול התפשט אל מחוץ לשחלה והגיע לאזור האגן. עשויים להיות גם תאים סרטניים בחלל הבטן. שלב זה יכול להיות מסווג באחת מ-3 קבוצות:

2a – הגידול התפשט לחצוצרות או לרחם.

2b – הגידול התפשט לרקמות אחרות באגן, למשל לשלפוחית השתן או לרקטום (חלקו האחרון של המעי הגס).

2c – בנוסף לאחד מהשלבים הנ״ל, ישנם גם תאים סרטניים ברקמות באגן ובנוזל שנוקז מחלל הבטן.

סרטן שחלה שלב 3 – הגידול התפשט לאזור האגן ולחלל הבטן, ובבלוטות הלימפה באזור העליון של הבטן, המפשעה או מאחורי הרחם. שלב זה יכול להיות מסווג באחת מ-3 קבוצות:

3a – גידולים זעירים נמצאו גם בדגימות שנלקחו מאזור הבטן.

3b – ישנם גידולים שקוטרם 2 ס״מ או פחות באזור הבטן.

3c – ישנם גידולים שקוטרם מעל 2 ס״מ באזור הבטן, או שהגידול הגיע לבלוטות הלימפה, מפשעה או מאחורי הרחם.

 סרטן שחלה שלב 4 – הגידול התפשט גם לאיברים החיצוניים לחלל הבטן כמו הכבד הריאות.

לאחר אבחון של סרטן שחלה, דירוג ושלב המחלה, הצוות הרפואי ימליץ לך על אפשרות טיפול אחת או יותר. לפני ביצוע טיפול כלשהו, תקבלי הסבר מלא ומפורט על מטרות הטיפול. חשוב שתביני מהם הסיכונים ותופעות הלוואי של כל אפשרות טיפול.

הטיפולים העיקריים לסרטן שחלה הם:

ניתוח

הטיפול העיקרי במרבית מקרי סרטן שחלה. גודל הניתוח יהיה תלוי בשלב המחלה ובבריאותך הכללית. בסרטן אפיתליאלי, יש לניתוח 2 מטרות: קביעת שלב מחלה והסרה מקסימלית של התאים הסרטניים.. בסוגים אחרים של סרטן שחלה (תאי נבט וסטרומה) מטרת הניתוח היא להסיר את הגידול.

 כימותרפיה

כימותרפיה היא השימוש בתרופות כימיות שמטרתן להרוס את תאי הסרטן. כימותרפיה היא טיפול משלים לאחר כל ניתוח לסרטן שחלה (למעט מקרים בהם המחלה נמצאת בדרגה נמוכה של שלב 1a, כלומר, הגידול רק בשחלה אחת – במקרים אלה מבוצע רק ניתוח). כימותרפיה ניתנת כדי לצמצם את הגידולים הסרטניים, אם נותרו בגוף. חלק מהחולות מקבלות כימותרפיה כחלק מהטיפול העיקרי במחלה.

לעיתים, כאשר לא ניתן להסיר את רוב הגידול הסרטני בניתוח, או כאשר לא ניתן לבצע ניתוח מורכב, תינתן כימותרפיה לפני ניתוח (כימותרפיה ניו-אג׳וונטית, או כימותרפיה קדם-ניתוחית). לאחר מספר מחזורי כימותרפיה מבצעים CT כדי לבדוק האם הטיפול כיווץ את הגידול, והאם ניתן לבצע ניתוח להסרת שאר הגידול הסרטני.

ישנם מקרים שבהם כימותרפיה ניתנת לאחר ניתוח (כימותרפיה אג׳וונטית) – גם כשהגידול הסרטני הוסר, או רוב חלקיו, קיים סיכוי שנותרו תאים סרטניים בגוף. כדי לחסל תאים סרטניים בלתי נראים או חלקי גידול שלא ניתן היה להסיר בניתוח, המטופלת תקבל כימותרפיה.

כימותרפיה הורגת תאים סרטניים, אך גם תאים תקינים. חשוב שתשוחחי עם הרופא על סוג הכימותרפיה שתקבלי, מה הן תופעות הלוואי הצפויות וכיצד ניתן להפחיתן או להתמודד עימן.

טיפול מכוון מטרה

טיפול מכוון מטרה, המכונה גם טיפול ממוקד, הוא סוג טיפול חדש יותר. טיפול מכוון מטרה הוא טיפול הפועל על המנגנון הספציפי הגורם להתפתחות התאים הסרטניים. במקרים רבים מנגנון זה קשור למוטציות גנטיות הגורמות לגדילת תאים לא מבוקרת, ולעיתים למוטציות גנטיות המונעות ממערכת החיסון לזהות ולהשמיד את התאים הסרטניים. בסוגי סרטן מסוימים, הטיפול במוטציות גנטיות אלה מאפשר להילחם בגידול הסרטני, לשפר את איכות החיים של החולה ולהאריך את תוחלת החיים.

כל טיפול מכוון מטרה פועל בצורה אחרת, אך כולם משנים את הדרך שבה תא סרטני גדל, מתחלק, משתקם או מתקשר עם תאים אחרים.

טיפול ביולוגי הוא טיפול מכוון מטרה. טיפול ביולוגי מבוסס על חומרים המיוצרים באופן טבעי בגוף או כאלה המופקים במעבדה בשיטה של הנדסה גנטית והוא מכוון למוטציות ספציפיות בתאים הסרטניים. למשל, בסרטן שחלה ישנם טיפולים ביולוגים המכוונים לחלבון הקרוי VEGF (Vascular endothelial growth factor ). על   מנת לגדול ולהתפשט, גידולים זקוקים לאספקת דם גדולה מזו שמספקים להם כלי הדם הקיימים ברקמה. לשם כך, התאים הסרטניים מפרישים כמות גדולה יותר של חלבוןVEGF   –  חלבון זה מעודד יצירת כלי דם חדשים בתוך הגידול ובסביבתו אשר מזינים את הגידול ומאפשרים את המשך צמיחתו. טיפולים ביולוגים המכוונים ל-VEGF חוסמים את פעולת חלבון VEGF וכך הם מעכבים את תהליך יצירת כלי הדם החדשים הדרושים לצורך צמיחת הגידול. פעילות זו פוגעת באספקת חומרים חיוניים לצמיחת הגידול, וכך עשויה למנוע את התפשטותו ואף להביא לנסיגתו.

אימונותרפיה, סוג אחר של טיפול מכוון מטרה, מפעילה את מערכת החיסון ומשפרת את יכולותיה לזהות ולתקוף תאים סרטניים.

טיפול בהקרנות (רדיותרפיה)

טיפול בהקרנות משתמש בקרני אנרגיה בעוצמה גבוהה כדי לחסל תאים סרטניים. כיום, השימוש בקרינה משמש לעיתים נדירות בלבד בסרטן שחלה, כדי לטפל במחלה שחזרה לאחר ניתוח וכימותרפיה, או אם אין אפשרות טיפול אחרת. טיפול בהקרנות תומך ניתן גם במקרים שיש צורך להפחית כאב, אי נוחות או דימום.

תכנית הטיפול תלויה במידה רבה בסוג והיקף הגידול, ובשלב המחלה – האם ועד כמה התפשט הגידול. היבטים נוספים הנלקחים בחשבון בבניית תוכנית הטיפול הם בריאותך הכללית ושיקולים אישיים אחרים הקשורים למצבך.

כאשר אישה מאובחנת בסרטן שחלה, ניתן לבצע בדיקת דם גנטית שיכולה לאתר מוטציות גנטיות תורשתיות שגרמו להתפתחות הגידול, או בדיקה גנומית בגידול שמאתרת מוטציות גנטיות שאינן תורשתיות. עפ״י ממצאי הבדיקה יכול הרופא להתאים טיפול ביולוגי שנמצא בסל.

לעיתים, לא יאותרו מוטציות גנטיות ואז תוכנית הטיפול תהיה מבוססת על מיקום הגידול ועל ההיסטולוגיה שלו (מראה הגידול וסיווגו תחת מיקרוסקופ). אם הטיפול אינו יעיל מספיק, או שהגידול חזר, ישנם מקרים שבהם הרופא ימליץ על ביצוע בדיקה גנומית מקיפה על מנת לבדוק האם קיימות תוכניות טיפול נוספות שלא נלקחו בחשבון.

מהי בדיקה גנומית?

למרות שהן נשמעות כמעט אותו הדבר, ישנו הבדל גדול בין בדיקה גנטית לבדיקה גנומית. בדיקה גנטית מאתרת מוטציה גנטית תורשתית (שאדם נולד איתה), והיא לרוב מבוצעת באמצעות בדיקת דם. מטרותיה של הבדיקה הגנטית הן להעריך את הסיכון של אדם לפתח סרטן מסוים, לתכנן בדיקות מעקב עפ״י הממצאים שהתקבלו ולעיתים להתאים טיפול מניעתי (למשל, נשים מסוימות שאובחנו כנשאיות של מוטציה גנטית הידועה כמעלה סיכון לסרטן שד ושחלה מבצעות כריתה מניעתית של השד והשחלות).

לעומת זאת, בדיקה גנומית סורקת גידולים סרטניים במטרה לאתר מוטציות גנטיות בגידול שכבר התפתח. מוטציות אלה התפתחו במהלך החיים, ובדרך כלל אינן מוטציות שהחולה נולד איתן. מספר הגנים שנבדקים משתנה בהתאם לסוג הבדיקה הגנומית. מטרותיה של הבדיקה הגנומית הן לאתר את המוטציות הגנטיות בגידול ולבדוק האם החולה יפיק תועלת מטיפול השונה מהטיפול המקובל.

 בדיקה גנומית מקיפה בסרטן שחלה

בבתי החולים בארץ מבוצעות כבדרך שגרה בדיקות גנומיות לאיתור מוטציות גנטיות ספציפיות כדי להתאים טיפול ביולוגי שנמצא בסל. נשים שאובחן אצלן גידול בשחלה עוברות בדיקה גנומית המחפשת נוכחות מוטציה בגן BRCA.

בשנים האחרונות התקדמה משמעותית טכנולוגיית הריצוף הגנומי, והיום ישנן בדיקות גנומיות מקיפות הסורקות מאות גנים בבדיקה יחידה, מבלי לקבוע מראש אילו גנים יסרקו. בדיקה גנומית מקיפה יכולה לבצע פרופיל גנומי של הגידול בשחלה וליידע את הרופא האם קיים טיפול מכוון מטרה המתאים לחולה. בדיקת FoundationOne CDx (פאונדיישן וואן) היא בדיקה גנומית מקיפה, היחידה שאושרה על-ידי ה-FDA ככלי אבחוני להתאמת טיפול ממוקד בסרטן. בדיקת פאונדיישן וואן מאתרת את כל סוגי המוטציות ביותר מ-300 גנים סרטניים, ובהתאם לממצאים מתאימה טיפול מכוון מטרה לאותו גידול. בנוסף, בדיקה זו יכולה לנבא האם החולה יגיב לטיפול מכוון מטרה מסוג אימונותרפיה.

בדיקת פאונדיישן וואן נותנת לרופא מידע קליני חשוב המסייע לו לנווט את החלטות הטיפול בהתבסס על הפרופיל הגנומי הייחודי של הגידול שיש לחולה. תוצאות הבדיקה נותנות מידע על המוטציות הגנטיות בגידול, טיפולים מכווני מטרה שיש להם פוטנציאל להתאים לחולה, מחקרים קליניים שלהם מתאים החולה, ומדדים שיכולים לנבא מהו סיכוי התגובה של החולה לאימונותרפיה.

למקרים בהם לא ניתן לבצע ביופסיה מרקמת הגידול פותחה הביופסיה הנוזלית, FoundationOne Liquid, בדיקה לריצוף גנומי מקיף המתבצעת באמצעות בדיקת דם פשוטה.

נכון להיום, בדיקות גנומיות מקיפות אינן כלולות בסל הבריאות אך הן זמינות בביטוחים הפרטיים, בהתאם לתנאי הפוליסה של הביטוח הפרטי. כמו כן ניתן לקבל החזר חלקי על הבדיקה דרך הביטוחים המשלימים של חלק מקופות החולים.

אונקולוגים יכולים כיום להתאים טיפולים לסוגי סרטן שונים בהתבסס על מיקום הגידול, שלב המחלה ותכונות נוספות של הגידול, אולם ישנם מקרים בהם מותאם הטיפול עפ״י ההרכב הגנטי הייחודי של הגידול. טיפול המותאם עפ״י ההרכב הגנטי של הגידול מכונה טיפול מכוון מטרה. טיפול מכוון מטרה, המכונה גם טיפול ממוקד, היא גישת טיפול הידועה כרפואה מותאמת אישית. טיפול זה כולל תרופות שונות הפועלות על המנגנון הספציפי הגורם להתפתחות התאים הסרטניים בגידול של חולה מסוים. לפעמים מנגנון זה קשור למוטציות גנטיות הגורמות לגדילת תאים לא מבוקרת, ולעיתים למוטציות גנטיות המונעות ממערכת החיסון לזהות ולהשמיד את הגידול. בסוגי סרטן מסוימים, הטיפול במוטציות גנטיות אלה מאפשר להילחם בגידול הסרטני, לשפר את איכות החיים של החולה ולהאריך את תוחלת החיים.

על מנת לאתר ולזהות את המוטציות הגנטיות בגידול הסרטני יש לבצע בדיקה גנומית.

מהי בדיקה גנומית?

בדיקה גנומית סורקת גידולים סרטניים במטרה לאתר מוטציות גנטיות בגידול שכבר התפתח. מוטציות אלה התפתחו במהלך החיים, ובדרך כלל אינן מוטציות תורשתיות, שהחולה נולד איתן. מספר הגנים שנבדקים משתנה בהתאם לסוג הבדיקה הגנומית. מטרותיה של הבדיקה הגנומית הן לאתר את המוטציות הגנטיות בגידול ולהתאים טיפול מכוון מטרה בהתאם לשינוי הגנטי שאותר בבדיקה.

חברת Foundation Medicine היא החברה היחידה שקיבלה אישור FDA לבדיקה גנומית מקיפה לאבחון והתאמת טיפול ממוקד בסרטן.

בדיקת FoundationOne CDx היא בדיקה גנומית מקיפה, היחידה שאושרה על-ידי ה-FDA ככלי אבחוני להתאמת טיפול ממוקד בסרטן. בדיקת FoundationOne CDx מאתרת את כל סוגי המוטציות ביותר מ-300 גנים סרטניים. במקרים מסוימים, בדיקה גנומית מקיפה עשויה לאתר בגידולים מוטציות גנומיות שקשורות בדרך כלל לסוגי סרטן אחרים. במקרים מסוימים יתכן שהמוטציות שימצאו יתאימו לטיפולים ממוקדים שאושרו לטיפול במחלות אחרות.

בדיקת FoundationOne Liquid  היא בדיקה לריצוף גנומי מקיף של גידולים, המתבצעת באמצעות בדיקת דם פשוטה ולא פולשנית ומאפשרת לחולים לבצע אבחון פרופיל גנומי מקיף, גם כאשר לא ניתן לקחת דגימה מרקמת הגידול שלהם.

הבדיקה מאפשרת להתאים טיפולים ממוקדים לגידול ספציפי ע"פ השינויים שנמצאו בה. בדיקת FoundationOne Liquid בודקת 70 גנים הרלוונטיים להתפתחות הסרטן ומזהה את כל סוגי המוטציות האפשריות, והרלוונטיות בגנים אלה. כמו כן בבדיקה זו מדווח הערך MSI High מדד אשר אושר ע"י ה-FDA  לקביעת התאמה לטיפולים אימונותרפיים במספר רב של סוגי סרטן.

נכון להיום, בדיקות גנומיות מקיפות אינן כלולות בסל הבריאות אך הן זמינות בביטוחים הפרטיים, בהתאם לתנאי הפוליסה של הביטוח הפרטי. כמו כן ניתן לקבל החזר חלקי על הבדיקה דרך הביטוחים המשלימים של חלק מקופות החולים.