בדיקות סקר לסרטן המעי

בדיקות סקר לסרטן המעי

בדיקות סקר תקופתיות מאפשרות גילוי או מניעה בשלב מוקדם ככל האפשר של סרטן המעי הגס, וכך להעלות את סיכויי הריפוי של המחלה. בדיקות אלה מומלצות בדרך כלל לאנשים הנמצאים בסיכון ללקות במחלה או לאנשים מגיל 50 ומעלה.

שלא כמו סוגי סרטן אחרים, בדיקות הסקר לסרטן המעי הגס יכולות לא רק לאבחן, אלא גם למנוע את התפתחות המחלה. מכיוון שפוליפים שפירים עלולים להתפתח לגידול סרטני, הסרתם במהלך קולונוסקופיה (אחת מבדיקות הסקר) יכולה למנוע התפתחות סרטן מעי גס.
כאשר מתקבל אבחון שלל המחלה יבוצעו בדיקות נוספות לקביעת חומרת המחלה ומידת התפשטותה, ועל פיהם יקבע אופן הטיפול:

1. בדיקה רקטאלית על ידי רופא
בבדיקה זו מחדיר הרופא אצבע לפי הטבעת וממשש את האזור. הרופא יכול לזהות אם יש נפיחות חריגה באזור.

2. בדיקה לגילוי דם סמוי בצואה
בדיקה פשוטה המאפשרת לגלות דם בצואה, גם בכמויות שאינן נראות לעין. למרות שדם אינו בהכרח מעיד על סרטן במעי הגס, הוא מהווה המלצה לבדיקות סקר נוספות. דם סמוי עשוי להצביע על פוליפים או הגידולים הממאירים. לכל אדם מגיל 50 ומעלה מומלץ לבצע את הבדיקה אחת לשנה.

3. סיגמואידוסקופיה
בדיקה זו מאפשרתת הסתכלות לחלקו התחתון של המעי הגס, הרקטום ופי הטבעת. לפני הבדיקה יש לבצע חוקן, כדי שיהיה ניתן לראות היטב את דופן המעי.  בדיקה זו מאפשרת לגלות גידולים במעי הגס, לקחת דגימה לבדיקה פתולוגית ולהסיר פוליפים.

4. קולונוסקופיה
בדיקה המאפשרת לבדוק את המעי הגס לכל אורכו, לצלם תמונות של המעי הגס, לקחת דגימות לבדיקה פתולוגית ולהסיר פוליפים. לפני הבדיקה יש לבצע הכנה מוקדמת לריקון המעי הגס, על פי הוראות מפורטות שנותן הרופא. משרד הבריאות ממליץ לאנשים מעל גיל 40, עם קרוב משפחה מדרגה ראשונה שאובחן כחולה סרטן המעי הגס, לעבור קולונוסקופיה אחת לשנה.

5. חוקן בריום
בדיקה המאפשרת לראות את רירית המעי הגס באמצעות חומר ניגודי המוחדר לדופן המעי.
בבדיקה זו ניתן להבחיןן בחסימות או בבליטות העלולות להיות גידולים. בדיקה זו אינה מאפשרת לקיחת דגימות או הסרת פוליפים.

6. CT קולונוגרפיה (קולונסקופיה וירטואלית) 
בדיקה זו נעשית באמצעותת מכשיר CT הסורק את המעי הגס לכל אורכו. במהלך הבדיקה נסרקים גם איברים סמוכים כגון כבד, לבלב, כיס מרה, כליות, עמוד שדרה, ערמונית בגברים ושחלות בנשים. לצורך הבדיקה יש לבצע הכנה מוקדמת, בדומה לקולונוסקופיה רגילה. בתחילת הבדיקה נעשה ניפוח עדין של המעי באמצעות צינורית קטנה ולאחר מכן נעשית הסריקה באמצעות מכשיר ה- CT.  בדיקה זו אינה מאפשרת לקיחת דגימות לבדיקות פתולוגיות או כריתת פוליפים.
ישנם מצבים בהם קייםם גידול אך הבדיקות אינן מצליחות לאתרו. לכן, חשוב תמיד להיות ערניים לסימנים המוקדמים של המחלה, ולפנות לרופא אם הם מופיעים. סימנים מוקדמים של המחלה כוללים שינויים בהרגלי יציאות, דם בצואה, כאבי בטן קבועים וירידה במשקל.

קביעת מצב הגידול
אם התגלה גידול, ישש להעריך את מיקומו המדויק של הגידול, את גודלו ואת מידת התפשטותו, על לבחור טיפול מתאים. בדיקות הדמיה שונות נערכות על מנת לעקוב אחר מצב האיברים המרוחקים מהמעי (כגון כבד וריאות), אליהם הסרטן עלול להתפשט.

בדיקות הדמיה המשמשות להערכת התפשטות הגידול:

  1. צילום רנטגן של בית חזה.
  2. אולטרא סאונד של הבטן.
  3. אולטרא סאונד של הרקטום: מבוצע רק אם הגידול נמצא ברקטום, להערכת מיקום הגידול (מרחקו מפי הטבעת) ומידת חדירתו המקומית לעומק דופן הרקטום.
  4. סריקת CT (טומוגרפיה ממוחשבת) של החזה, הבטן והאגן – בסריקת CT נעשה שימוש בכמות קטנה של קרינת רנטגן ובחומר ניגוד המוזרק לוריד (יוד). בדיקה זו נחשבת לבדיקת הבחירה בעת קביעת שלב ההתפשטות ברב מקרי הסרטן.
  5. סריקתMRI  (הדמיה בתהודה מגנטית) –  בדיקה הדומה לסריקת  CT, אלא שבמקום בקרני רנטגן הבדיקה משתמשת בשדה מגנטי. זו אינה בדיקת הבחירה לגידולי סרטן המעי הגס, אך לעיתים היא חיונית להערכת התפשטות גידולים שמקורם ברקטום או לחולים אשר אלרגיים ליוד.
  6. בדיקת PET CT (פליטת פוזיטרונים טומוגרפית) – בדיקה המשלבת מיפוי של הגוף וסריקת CT. המיפוי מבוצע על-ידי הזרקה לווריד של סוכר-גלוקוז איזוטופי FDG (מסומן רדיואקטיבית), המאפשר למכשיר לבצע מיפוי של כל האיברים ולזהות באילו אברים נקלט הסוכר באופן מוגבר. אזורים שבהם יש רקמת גידול, רקמה מודלקת או צלקת טרייה נוטים לקלוט סוכר וייראו באופן ברור בסורק. בשלב אבחון המחלה, הבדיקה מומלצת כאשר יש חשד למעורבות של הבלוטות הפרירקטליות או כאשר יש חשד לסרטן המעי הגס ובדיקת ה- CT אינה חד משמעית לגבי קיום גרורות.

לעיתים יחליט הרופא המטפל לבצע בדיקות נוספות שנועדו לקבוע האם יש מצבים נלווים או מחלות רקע כרוניות אשר יש להתחשב גם בהם בעת בחירת הטיפול.