10 עובדות
על סרטן המעי

10 עובדות
על סרטן המעי

1. המעי הגס – החלק האחרון במערכת העיכול
המעי הגס, הממוקם בבטן, הוא החלק האחרון במערכת העיכול והוא מורכב מהכרכשת (colon) ומהחלחולת (rectum). אורכו של המעי הגס אצל אדם בוגר הוא כ-1.5 מטר.

2. מרבית מקרי סרטן המעי הגס הם מסוג אדנוקרצינומה
סרטן המעי הגס והחלחולת הוא גידול ממאיר במעי הגס או החלחולת. מרבית סוגי הסרטן במעי הם במעי הגס והחלחולת, כאשר מיעוט מקרי הסרטן מופיעים במעי הדק.
כ-95% ממקרי סרטן המעיי הגס הם מסוג אדנוקרצינומה (Adenocarcinoma) – גידולים המתחילים בשכבה הפנימית של האברים הפנימיים.

3. המחלה יכולה להתפתח שנים ללא הופעת תסמינים
במרבית המקרים, סרטן המעי הגס והחלחולת מתפתח באופן איטי, לכן המחלה יכולה להתפתח במשך שנים (15-5) לפני הופעת התסמינים הראשוניים. התסמינים העשויים להצביע על סרטן המעי הגס והחלחולת הם: שינויים ביציאות (עצירות או שלשול הנמשכים מספר שבועות), תחושה של צורך תכוף בהטלת צואה שלא עובר גם לאחר שהולכים לשירותים, דם בצואה, דימום מפי הטבעת, צואה כהה, אנמיה, כאבי בטן או התכווצויות, עייפות בלתי מוסברת ואובדן משקל. תופעות אלו יכולות להיות גם תסמינים של מחלות נוספות.

4. הגנטיקה אחראית לכ-5% מכלל מקרי הסרטן
מוטציות בגנים שונים מגבירות את הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס והחלחולת. כ-5% ממקרי סרטן המעי הגס והחלחולת נגרמים בשל גן תורשתי פגום.
תסמונת תורשתית המגבירהה את הסיכון לסרטן המעי הגס היא פוליפוזיס אדנומטוטי משפחתי (FAP). בתסמונת זו, הנגרמת ממוטציות בגנים APC ו- MUTYH, מתפתחים מאות ואלפי פוליפים ברירית המעי הגס ובריריות נוספות בגוף העלולים להתפתח לגידולים ממאירים בגילאים מוקדמים.
כמו כן, תסמונת לינץ" (HNPCC) שהיא תסמונת תורשתית, מגבירה אף היא את הסיכון לחלות במחלה. שלושת הגנים שמוטציות בהן אחראיות לרוב מקרי ה- HNPCC הם MLH1 ,MSH6 ו-MSH2.
מחקרים הוכיחו כי מוטציותת בגן BRCA1 מגבירות את הסיכון למחלה בקרב נשים מעל גיל 50. מוטציות בגן זה אף מגבירות את הסיכון לחלות בסרטן השד וסרטן השחלה.

5. הסיכון עולה לאחר גיל 50
סרטן המעי הגס והחלחולת נפוץ יותר בקרב אנשים מבוגרים – 95% ממקרי הסרטן מתגלים בקרב בני 50 ומעלה. גורמי סיכון נוספים עם רקע משפחתי (אב, אם, אחים שחלו במחלה), נשאות של מוטציות גנטיות, היעדר פעילות פיזית, תזונה עתירת שומן מן החי, מזון מעובד, תזונה דלה בסיבים, עישון וצריכת אלכוהול מרובה.
עוד התגלה כי אנשים שסבלוו בעבר מגידול שפיר במעי, מחלת קרוהן או דלקת כיבית של המעי, נמצאים בסיכון גבוה יותר לחלות בסרטן המעי הגס והחלחולת. כמו כן, אנשים החולים בסוכרת מסוג 2, אף הם מצויים בסיכון מוגבר לחלות במחלה.
צריכת תרופותת אנטי-דלקתיות (NSAIDs) כגון אספירין וטיפול הורמונלי חלופי לנשים בגיל הבלות התגלו כמקטינים את הסיכון לחלות במחלה.
מומלץ להפנות לבדיקותת לאבחון מוקדם גברים ונשים מעל גיל 50. בנוסף מומלץ על אבחון מוקדם לאנשים בגיל 40 ומעלה להם קרוב משפחה אחד או יותר (הורים, אח, אחות וכו') שחלו בסרטן המעי הגס; אנשים שחלו בעבר במחלות ממאירות או במחלות הנחשבות קדם ממאירות (פוליפ שפיר); אנשים שחלו בסרטן המעי הגס בעבר; אנשים שחלו בדלקת כרונית של המעי הגס, או בגידול ממאיר של מערכת המין הנקבית (שד, רחם, שחלות).
כיום מומלץ גם להפנותת לבדיקות לאבחון מוקדם של המחלה אנשים הנשאים של התסמונות FAP ו-HNPCC.
הבדיקה העיקרית לאיבחוןן מוקדם היא בדיקת הקולונוסקופיה. בדיקות נוספות הן בדיקת דם סמוי בצואה ובדיקה גנטית הבודקת את ה-DNA.

6. המחלה הממאירה השנייה בשכיחותה בישראל
סרטן המעי והחלחולת הוא המחלה הממאירה השנייה בשכיחותה בישראל. ב-2013, על פי נתוני משרד הבריאות, אובחנו 3,224 חולים חדשים בסרטן המעי הגס והחלחולת. על פי נתונים אלו, בשנים האחרונות חלה ירידה בשיעור החולים. ב-2013 בקרב גברים יהודים 13.5% מכלל מקרי הסרטן החדשים היו של סרטן המעי הגס והחלחולת, בקרב גברים ערבים עמד שיעור זה על 12.6%, בקרב נשים יהודיות על 11.1% ובקרב נשים ערביות על 10.7%.
סרטן המעי הגס והחלחולת הוא סוג הסרטן השני בגורמי המוות מכלל מקרי הסרטן בישראל. על פי נתוני משרד הבריאות, שיעור מקרי המוות מסרטן המעי והחלחולת מכלל מקרי התמותה מסרטן ב-2013 עמד בקרב גברים יהודים על 13%, בקרב גברים ערבים על 11.1%, בקרב נשים יהודיות על 13.1% ובקרב נשים ערביות על 12.6%.

7. עלייה בשיעור המאובחנים בשלב מוקדם
סרטן המעי הגס והחלחולת מתגלה לרוב לאחר התפשטות המחלה, בשל ההופעה המאוחרת יחסית של התסמינים. עם זאת, שיעור המאובחנים בשלב מוקדם עלה משמעותית בשני העשורים האחרונים מ-20% ל-33%.
כאשר מתגלים תסמיניםם מטרידים יבצע הרופא בדיקה של הבטן והחלחולת ואף יפנה את החולה לבדיקת דם סמוי בצואה. במידה וקיים חשש לסרטן החלחולת יופנה החולה לבדיקת פרוקטוסקופיה/סיגמואידוסקופיה המאפשרת לרופא לבדוק את פנים החלחולת. במידת הצורך ניתן בעת בדיקה זו גם לבצע ביופסיה.
כאשר קיים חשש לגידולל במעי הגס ישלח החולה לבדיקת קולונוסקופיה (המשמשת גם כבדיקה לאבחון מוקדם), במסגרתה ניתן לבצע צילומים, לקחת ביופסיה ואף לכרות פוליפ – אם התגלה כזה. כיום ניתן להשתמש לצורך אבחון גם בקולונוסקופיה וירטואלית – אך בדיקה זו אינה מאפשרת ביצוע ביופסיה בעת הצורך, או הוצאת פוליפ.
אם התגלה גידול ממאירר במעי הגס או בחלחולת, יישלח החולה לבדיקות נוספות על מנת להעריך האם הגידול התפשט, ועד כמה. בין הבדיקות האפשריות: צילום רנטגן של החזה, אולטרסאונד של הבטן, אולטרסאונד של החלחולת, MRI, סריקת CT ובדיקת PET CT.

8. הטיפול בסרטן נקבע בהתאם למידת התפשטות הגידול
כאשר מאובחן סרטן המעי הגס בשלבים הראשונים, ניתן להסיר את הגידול במרבית המקרים על ידי ניתוח שבו מתבצעת כריתה חלקית של המעי הגס. לאחר הניתוח חלק מהחולים יקבלו גם טיפול כימותרפי. לעיתים ניתן לבצע ניתוחים גם בשלבים בהם המחלה התפשטה שמטרתם הסרת גרורות מהכבד או מהריאות.
הטיפול בסרטן החלחולתת ייקבע בהתאם למיקומו של הגידול ולמידת התפשטותו. בשלבים מסוימים של המחלה ניתן יהיה לבצע ניתוח להסרת הגידול. כמו כן, הטיפול בסרטן זה כולל שילוב של טיפול בקרינה וטיפול כימי, הניתנים לפני או אחרי הניתוח.
הטיפול במחלה המפושטתת (גרורתית) הוא טיפול הכולל כימותרפיה, תרופות ביולוגיות ואימונותרפיה.

9. מתאימים את הטיפול לסוג הסרטן
לצד הטיפולים המסורתיים, קיימים כיום טיפולים מכווני מטרה ברפואה מותאמת אישית המותאמים לסוג הסרטן הספציפי של כל חולה. טיפולים אלו הם טיפולים ממוקדים הנחשבים לפורצי דרך והם מותאמים אישית ונקבעים על פי מאפייני הגידול הספציפיים של החולה. הטיפולים מזהים את התאים הסרטניים, נלחמים בהם וכך מעכבים את התפשטות הסרטן. התרופות תוקפות בעיקר את התאים הסרטניים ולא את הרקמה הבריאה שמסביבם. לכן, טיפולים מכווני מטרה, דוגמת טיפולים ביולוגיים ואימונותרפיה, עשויים להיות יעילים ובטוחים יותר מטיפולים מסורתיים כגון כימותרפיה.

10. ממפים את הפרופיל הגנומי של החולה
בדיקת גנומיות מסייעות בזיהוי הגנים האחראים להתפתחותו של הגידול ועשויות לספק לחולים בסרטן המעי הגס והחלחולת מידע חיוני על מגוון הטיפולים הקיימים במחלה. בדיקת FoundationOne CDx, שמספקת כיום את המבט המקיף והמדויק ביותר של הפרופיל הגנומי של תאי הסרטן, ממפה באופן מדויק את הגנים הסרטניים, בפרט אלה שגורמים לגידול לגדול ולהתפשט. הבדיקה מסייעת לרופאים לבחור מבין כלל הטיפולים האפשריים את הטיפול היעיל ביותר כנגד הביטוי הגנטי הספציפי שזוהה בבדיקה, ולהתאימו למטופל.

למקרים בהם לא ניתן לבצע ביופסיה מרקמת הגידול פותחה הביופסיה הנוזלית, FoundationOne Liquid, בדיקה לריצוף גנומי מקיף המתבצעת באמצעות בדיקת דם פשוטה.